|
|
صفحة: 50
מקורות נוספים שי פירון , “ הזהו אדם “ , בראשית א , מתוך מיזם 929 ( עמ׳ 63 ) בקטע זה מתייחס הרב שי פירון , שר החינוך לשעבר , לסיפור בריאת האדם בסוף פרק א ולסיפור הנוסף על בריאת האדם בפרק ב . לפני הקטע הבאנו את הפסוקים משני סיפורי הבריאה . כדאי לקשור את הקטע לשיחה על מורכבות הטבע האנושי . האדם בסיפור הראשון נברא בצלם האל , ולכן המילה “ אדם “ קרובה למילה “ דומה “ או “ דמיון “; ואילו האדם בסיפור השני נברא מן האדמה , ולכן המילה “ אדם “ קרובה למילה “ אדמה “ . הבחירה , כותב פירון , אם להיות קרובים לרוח , למעשים שמדמים אותנו לאל – או להיות קרובים לאדמה , לחומר , תלויה בנו , ועלינו לבחור מה אנחנו עושים בחיינו : טוב – מידמים לאל ; רע – מידמים לשוכני עפר . פירון משתמש במושגים “ אדמה “ או “ אדם המתדמה לאל “ בלשון שאולה ועורך את ההבחנה של אדם “ רע “ ואדם “ טוב “ לשני הסיפורים כפרשנות אישית . כדאי לשים לב לכך , בהתאמה לפרשנותו , שלא כל מעשה ארצי או חומרי אינו רוחני – ולהפך . לעיתים נעשות עוולות בשם אידיאולוגיה , ואז אף על פי שמדובר בתפיסה הקשורה כביכול לרוח , נאמר שהאדם פעל כיציר אדמה . ולהפך : תגליות הקשורות לטבע ולמדעים , פיתוח של תרופות מצילות חיים ועוד , אף על פי שהן נעשות בעולם החומרי , הן מדמות את בני האדם לאל . הדיון במורכבות הטבע האנושי וההכרה בשני יסודות אלו הקיימים בתוכנו מרגע הבריאה מעניקים לנו את היכולת לבחור איך לפעול בעולם . מתי אני נמנע מנזק ? מתי אני מתערב ? מתי אני צופה ? מתי אני עושה למען האחר ? לרפא עולם שבור - יונתן זקס ( עמ׳ 69 ) פרופ׳ יונתן זקס היה רבה הראשי של בריטניה , הוגה דעות המחזיק בתפיסה ליברלית ובתפיסה תרבותית שהיהדות מחייבת אותנו לשיפור העולם , לאחריות כלפי הזולת ולהימנעות מלהזיק לו . בציטוט מתוך הספר “ לרפא עולם שבור – החיים כקריאה לאחריות “ מבטא הרב זקס את הקשר ההכרחי בין חופש לאחריות . חירות מביאה איתה אחריות . אם הכול קבוע מראש עבור בני האדם – אי אפשר להאשימם בדבר ; ואם יש להם חופש – הם אחראים למעשיהם . פילון האלכסנדרוני ( עמ׳ 71 ) זהו קטע נוסף מהספר של פילון האלכסנדרוני “ על החוקים לפרטיהם “ , סדרת ספרים שבה מפרט פילון את מצוות התורה , מחולקות לעשר קטגוריות בהתאם ל “ עשרת הדיברות “ . ככל ספריו של פילון גם ספרים אלו נכתבו ביוונית , ותורגמו לעברית רק במאה ה - . 20 פילון הושפע מהפילוסופיה היוונית , אך ניכר שמסורת היהדות יקרה לליבו , והוא מתאמץ להראות את ההיגיון שבחוקיה ואת המסרים החינוכיים העולים מסיפורי המקרא . בסעיפים אלו מתייחס פילון למציאות רווחת באותה תקופה של הבערת אש מחוץ למתחם המגורים הסגור , אולי של גזם שנשאר ואולי לשם חימום וכמזון לצאן . הצאן יכול לגרום נזק אם יאכל מהתבואה של אחרים ( זהו אב הנזיקין המכונה במשנה “ מבעה “ או “ שן “) , ואילו האש ( אב הנזיקין המכונה במשנה “ הבער “) יכולה להתלקח , להתפשט ולהרוס את הנקרה בדרכה . הבאנו את הקטע הזה של פילון מכיוון שהמשנה המובאת אחריו עוסקת במקרים של אש מתפשטת , והתיאור של פילון “ כי לא פעם התלקחה גחלת יחידה והציתה ערים גדולות “ מטיב לתאר נזק שאש עלולה לגרום .
|
|