|
|
صفحة: 18
חברת המופת הציונית על פי אליעזר שביד ( עמ׳ 19 ) פרופ׳ שביד מאפיין את חברת המופת כחברה שמתקיים בה צדק חברתי . מושג זה מקפל בתוכו את שני המאפיינים שמצאנו במקרא : עשיית צדק – ודאגה לקיום בכבוד עבור כל החברה , כולל החלשים שבה . ניתן לטעון שחברה מוצלחת בפרמטרים אחרים , אם אין בה צדק חברתי , אינה יכולה להיחשב חברת מופת , שכן היא מותירה בצד מגזרים ואנשים מסוימים ומתמקדת בהצלחת החזקים . טענתו של פרופ׳ שביד , שצדק חברתי היה תנאי לבניין הארץ , מוסברת במפורש בדבריו . שביד תולה זאת בציפיות העם היהודי לחיים שונים מחיי הניצול שחווה במהלך הדורות ולמסורת הערבות ההדדית בקהילה היהודית . לכך אפשר להוסיף את ההבנה שללא צדק חברתי יהיה קשה ליצור הזדהות ותחושת שותפות של העולים החדשים הבונים את החברה החדשה בארץ . בסוף הקטע רומז שביד לסיבה נוספת לכך שצדק חברתי היה תנאי לבניין הארץ : היחסים עם האוכלוסייה הערבית . לדעתו , רק תפיסה של צדק חברתי יכולה לכונן יחסים ראויים בין שני העמים . שביד מזהה את “ חברת המופת “ עם חברה המקיימת צדק חברתי . תיאורטית אפשר היה להציע גם דגמים אחרים של חברת מופת : חברה שבה כל אחד בן חורין לנסות ולהגשים את ייעודו הפרטי , למשל , או חברה שבה יש ויתור מוחלט על רכוש פרטי . שביד מדגיש כאן שדווקא ערך הצדק החברתי נמצא בלב התפיסה הציונית . בדיון על המחלוקות לגבי הדרכים להשגת הצדק החברתי אפשר לפתח כמה כיוונים : תפיסות שונות של יחסי הפרט והכלל ; אינטרסים שונים ; אידיאולוגיה צרופה מול פרגמטיות מעשית ; שקלול החזון של חברת מופת עם מרכיבים אחרים של האידיאולוגיה הציונות , כמו עלייה , התיישבות וביטחון . נאום דוד בן - גוריון ( עמ׳ 20 ) לפני קריאת המקור חשוב להסב את תשומת לב הלומדים לזמן ולהקשר שבו נאמרו הדברים – עדות בפני הוועדה שבחנה את עתיד ארץ ישראל - פלשתינה לאחר השואה . בן - גוריון מתאר חברה שעדיין אינה מדינה ומדגיש את היישובים – הקהילות שקמו בארץ ופעלו , לפי בן - גוריון , ברוח של חברת מופת . הערכים האוניברסליים שעליהם דיבר – חופש , צדק , מוסר – חיזקו בעיני בן - גוריון את הבסיס המוסרי לדרישת היהודים למדינה יהודית בארץ ישראל . בן - גוריון מתאר חברה המבוססת על ערכים ולא רק על אינטרסים , ובכך צועדת צעד חשוב לקראת היותה חברת מופת . כמו כן , ההתבססות על ערכים אוניברסליים מציגה את החברה המתוארת כחברה העשויה לשמש דוגמה , מופת , לסביבתה . האופטימיות בדברי בן - גוריון מבוססת על הניסיון הציוני בעשרות השנים שקדמו לנאום זה ולהצלחה לבסס לאורך זמן יישובים הנשענים על ערכים . עם זה , אפשר להתלבט אם ניתן להחזיק מתח ערכי כזה לאורך זמן , במיוחד לאור האתגרים המיוחדים שציפו למדינה הצעירה : סכסוך עם העמים השכנים , עלייה מאסיבית תוך זמן קצר וקשיים כלכליים . משנה , מסכת אבות , פרק א משנה יח ( עמ׳ 21 ) דבריו של רבן שמעון בן גמליאל במשנה מאפשרים לנו לחשוב על יסודות החברה . כדאי לתת מעט רקע היסטורי : רשב “ ג חי במאה ה - 2 לספירה וכיהן כנשיא בתקופה שאחרי מרד בר כוכבא . ויש סבורים שמדובר בסבו , שחי במאה ה - 1 לספירה ונהרג במרד הגדול בירושלים . בעולם העתיק רווחה האמונה שהעולם “ עומד “ פיזית על עמודים . שלוש רגליים הן המינימום שחפץ צריך כדי לעמוד ביציבות . בתקופת המשנה , למשל , רווחו שולחנות בעלי שלוש רגליים . רבן שמעון בן גמליאל משתמש בכך כמשל : העולם אינו עומד על המשענת הפיזית שלו אלא על ערכים שבלעדיהם החברה אינה יכולה להתקיים . הבחירה במספר שלוש משקפת גם רצון לבחור את הערכים המרכזיים ולא לתת רשימה מפורטת של ערכים רבים .
|
|