|
|
صفحة: 16
מקורות מרכזיים הנלמדים בפרק משנה , מסכת אבות , פרק א משנה יד ( עמ׳ 13 ) משנה זו היא המשנה הראשונה שהלומדים יפגשו בספר , עוד טרם למדו מהי המשנה . משנה זו לקוחה ממסכת אבות ( המכונה גם “ פרקי אבות “) , שהיא מסכת חריגה באופייה בתוך המשנה . המשניות שנפגוש בהמשך הספר עוסקות בחוק לסוגיו . מסכת אבות עוסקת בשאלות של אתיקה והתנהגות אישית ראויה , בעיקר במישור הבין - אישי , ובנויה מאמירות של חכמים מדורות שונים בתקופת התנאים . מומלץ לדחות את הדיון בשאלה מהי המשנה עד לפרק הבא , אך כדאי שהלומדים ישימו לב שמדובר כאן במשנה . שני המשפטים הראשונים במשנה נראים מעט סותרים : הראשון מרוכז באדם עצמו , ואילו השני דורש מהאדם לא להיות מרוכז בעצמו בלבד . במבט נוסף אפשר לראות את הדברים כמשלימים זה את זה . ראשית , האדם נתבע לקבל אחריות ולא לצפות לחסדיהם של אנשים אחרים או של כוחות שמיים . עם זאת , האדם נדרש לחיות לא עבור עצמו בלבד , והמשמעות לחייו מושגת מתוך תרומתו לזולת . אפשר לטעון , שמבלי שהאדם יבסס קודם כול את ה “ אני “ , הוא לא יוכל לתרום תרומה של ממש לחברה . לחלופין , ניתן לראות בשני משפטים אלו תהליכים שלובים : מצד אחד , האדם מבסס את זהותו העצמית בזיקה מתמדת לחברה – ומצד אחר , החברה נבנית מאנשים שיש להם זהות עצמית חזקה המקבלים עליהם אחריות לפעול למענה . המשפט השלישי , “ ואם לא עכשיו , אימתי ?“ , מעודד את האדם לא לדחות את משימותיו – האישיות והחברתיות – ולראות בכל זמן נתון את הזמן הנכון לעשות את הנדרש , ללא דחיינות . משפט זה משלים את קודמיו , ויחד הם מעבירים מסר של מחויבות האדם לעשות למען כינונה של חברה טובה יותר . למעשה , הלל דורש מהאדם מעורבות חברתית אקטיבית מתמדת . בזמן הלימוד ניתן גם להזכיר את דמותו של הלל . אם הלומדים נחשפו לדמותו במהלך כיתה ז ניתן לשאול , איזה חלק מהאמירות מתאים לדמותו יותר ואיזה מתאים פחות . להרחבה , אפשר להביא את המשנה “ בשבילי נברא העולם “ המובאת במקורות להרחבה בסוף פרק זה . משנה זו מקשרת בין סיפור הבריאה שבו האדם נברא יחידי ( ולא בזמן אחד עם אחרים ) ובין הייחוד של כל אדם והערך שיש לחייו . הביטוי “ בשבילי נברא העולם “ יכול להיתפס כמוגזם , ואפשר להתלבט עם הלומדים לגבי הרווחים והמחירים של גישה זו . האם הערכה עצמית אינה מובילה להתעלמות מהאחר ? משל הדגים והים בתלמוד הבבלי ( עמ׳ 17 ) קטע זה מהתלמוד הבבלי משווה בין החברה האנושית ובין אוכלוסיית הדגים בים . את התלמוד הבבלי ואת ספרות חז “ ל בכלל נפגוש שוב במהלך הספר , אך לעת עתה מספיק להסביר כי זו יצירה מאוחרת למשנה ( המשנה נחתמה בתחילת המאה ה - 3 לספירה ) , והיא נוצרה בבבל במאות 5 - 3 לספירה . משל הדגים בתלמוד מתקשר לפסוק “ ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו “ ( חבקוק , פרק א פסוק יד ) הנביא חבקוק , באחת הפניות החריפות במקרא , מתרעם על התעלמות האל מתפילותיו ועל השתיקה האלוהית נוכח רמיסת המשפט ועשיית העוול . חבקוק קובל שהאל מותיר את האדם כדג חסר הגנה , אשר “ כלה בחכה העלה “ ( שם , פסוק טו ) . התלמוד מציע סדרה של הסברים לדימוי הדגים אצל חבקוק . הבאנו כאן את ההסבר האחרון בסדרה , שבו התלמוד מציע לראות את החברה האנושית נטולת המוסדות כדומה לחברה של דגים , שבה החזק שולט ומשתלט על החלש .
|
|