|
|
صفحة: 45
ערכים ומושגים מרכזיים בפרק אדם לאדם זאב , האדם הסביר , אחריות האדם למעשיו , אחריות למען החברה , אנשים עם מוגבלות , אל תדברו רוע – אל תראו רוע – ואל תשמעו רוע , גרם נזק באשם , דיני נזיקין , החוק הישראלי , הלכה , זהירות סבירה , חוק וצדק , חברה מתוקנת , חוקי חמורבי , חייב בדיני שמיים , חירש שוטה וקטן , טבע האדם , מבחן הגולגולת הדקה , מועד , משנה תורה , רמב “ ם , פקודת הנזיקין , מי האיש החפץ חיים . תיאור הפרק הפרק מעורר דיון בשאלת אחריות האדם למעשיו כשהוא הגורם לנזק : מתי האדם אחראי לנזק ? האם יש מקרים שבהם לא חלה אחריות משפטית אף על פי שהזיק ? האם קיימת אחריות מוסרית בכל פגיעה ? הפרק מניח את היסודות לדיונים הבאים בפרק )“ 5 רשות הרבים “) ובפרק )“ 6 כבודו של אדם “) , שגם הם נובעים מאחריותו של האדם למעשיו . במקרה של פגיעה – מי חייב בנזק ? מדוע ? כמה חייבים ? הפרק כולל שלושה חלקים : החלק הראשון ( עמ׳ 63 - 62 ) מעורר דיון בנוגע לטבע האדם ומציג את המורכבות שלנו כבני אדם . החלק השני ( עמ׳ 73 - 64 ) עוסק ברגישות חז “ ל בהגדרת אחריות האדם לנזק , וכולל לימוד של שתי משניות ( אחת אינה מובאת במלואה ) . חלק זה מציג גם את החוק הישראלי בנוגע לאחריות האדם במקרה של נזק . החלק השלישי ( עמ׳ 77 - 74 ) מציג משנה שבה מוצאים פטור מאחריות במקרה של נזק ודנים בסיבות לפטור משפטי זה . בחלק זה נתוודע לקיום פטור משפטי – למרות קיומה של אחריות מוסרית של האדם למעשיו , אחריות מוסרית לנזק . סיכום הפרק ( עמ׳ 79 - 78 ) מחזיר אותנו לשיח הרחב על חברת מופת , על עקרונות חברתיים משותפים שיכולים לקיים חברה מתוקנת : הימנעות מנזק ועשיית הטוב . בניסיון לפעול להגשמת ערך זה הלומדים מתבקשים “ לצאת החוצה “ למשימה בית ספרית שמטרתו לעודד הימנעות מפגיעה ברכוש או בגוף , בשטח בית הספר או בסביבה אחרת הקרובה למרחב שבו הם נמצאים . מקורות מרכזיים הנלמדים בפרק משנה , מסכת בבא קמא , פרק א משנה ד ( עמ׳ 65 ) משנה זו נקראת על רקע פסוקי המקרא מפרשת משפטים ( שמות , פרק כא פסוקים לה - לו ) העוסקים באחריות האדם לנזק שגרם בעל חיים הנמצא בבעלותו . במקרא קיימת ההבחנה בין בעל חיים שאינו נוטה להזיק ובין בעל חיים שידוע שכבר הזיק בעבר . הפיצוי שמשלמים הבעלים גבוה יותר במקרה שמדובר בבעל חיים שמאחוריו “ היסטוריה “ של נזק . התנאים מכנים את בעל החיים מהסוג הראשון “ תם “ ואת בעל החיים מהסוג השני “ מועד “ . המשנה עצמה ארוכה יותר , והבאנו חלק ממנה כדי להראות שהמשנה מוסיפה לרשימה שבמקרא עוד בעלי חיים . תחילה המשנה מונה חמישה דברים שהם בגדר “ תם “ וחמישה שהם בגדר “ מועד “ . ניתן לראות את המשנה כולה בדף המקורות הנלווה . בחלק שהבאנו בספר מובאת רשימה של בעלי חיים מועדים . רשימה זו יכולה ללמד אותנו משהו על המושג “ מועד “ ועל משמעותו בעיני חז “ ל .
|
|