|
|
صفحة: 117
אתגרים בהוראת המקור הקול הדובר : הפסוקים מנוסחים בגוף ראשון יחיד – האל הוא הדובר . ייתכן שהדבר לא יהיה ברור לכל הלומדים . כדאי לציין לפניהם שהחגים מנוסחים כאן כפעולות שהאדם מבצע למען האל : “ תחג לי “ , “ ולא יראו פני ריקם “ . זאת לעומת הניסוח בגוף שני בפסוקים מוויקרא ודברים שנראה בהמשך . זיהוי השמות עם החגים המוכרים : לא כל הלומדים יודעים לקשר בין השמות המקראיים לשמות השגורים בפינו היום . אפשר לתת להם לפענח , בעזרת פירושי המילים שבספר , ואפשר להציע שהם ינסחו את כל הקטע במילים שלהם , כולל שמות החגים . חג הקציר : לרבים מהלומדים המפגש עם הקציר כתופעה רלוונטית בחיים וכמוקד לשמחה אינו ברור מאליו . מומלץ לחבר אותם לחוויית הקציר , בין השאר באמצעים ויזואליים . אם יש בכיתה לומדים מהמגזר החקלאי , אפשר להיעזר בהם לתיאור משמעות הקציר . על מנת להבין היבט זה כדאי להתייחס לאופייה של חברה חקלאית שחייה סובבים סביב הפעילות החקלאית וחששות רבים מלווים אותה : מחסור בגשמים , פגיעת מזיקים , פגעי טבע ופגעי אדם . ויקרא , פרק כג פסוקים טו - טז , כא - כב ( עמ׳ 210 - 209 ) הקטע מספר ויקרא על חג השבועות הובא כאן בשני מקטעים , שכל אחד מהם נוגע בהיבט אחר של החג . פסוקים אלו נמצאים בפרק העוסק כולו במועדים וכולל לא רק את שלושת הרגלים אלא אף את שבת , ראש השנה ויום הכיפורים . הלומדים נפגשו כבר עם פסוקים מפרק זה בפרק )“ 9 סוכות “) . פסוק כב , המופיע בעמ׳ , 209 מתייחס להיבט החברתי של החג – מצוות פאה ולקט לעניים . על אף שפסוק זה מופיע אחרי הפסוקים שבעמוד הבא בספר , הקדמנו את הבאתו כדי להדגיש את ההיבט הסוציאלי של חג השבועות . הפסוק עוסק במצוות שנלמדו בפרק )“ 8 צדקה צודקת “ , עמ׳ . ( 156 - 155 מודגש כאן הציווי להפריש חלק מהתוצרת החקלאית עבור אוכלוסיות נזקקות – אלו שאין להן קרקע , שלא היו להן אמצעים לעבד את האדמה , או שגידוליהן לא צלחו בשנה זו . התייחסות להיבט זה מאפשרת לקשור את הפרק הנוכחי למוטיב הכללי של הספר – חברת מופת . בעקבות זאת אפשר לדון עם הלומדים , אם וכיצד מקשרים בחברה שלנו שמחה שנובעת מהצלחה כלכלית לנתינה לנזקקים . החלק הראשון של המקור עוסק בספירה מתקופת האביב ועד חג הקציר . אומנם הכללנו פסוקים אלו תחת הכותרת “ חג השבועות “ , אך למעשה שם זה אינו מופיע כלל בפרק זה בתורה אלא במקור הבא שהבאנו . מעבר לדיון על קביעת תאריך החג , פסוקים אלו יכולים לשמש בסיס לדיון בשמות ובהעדרם ( הפסוקים הרי מכריזים על חג בלי לנקוב בשמו ) . כדאי להדגים שהפסוקים מתייחסים לשני סוגים של מצוות : קורבן במקדש והימנעות ממלאכה “ בכל מושבתיכם “ . הספר מדגיש את איסור המלאכה בחג השבועות מנקודת המבט של פועל שעבד קשה בתקופת הקציר וכעת זוכה ליום חופש . דרך השאלות על הפסוקים מספר דברים ( המקור הבא ) אפשר להדגיש את האחווה הקהילתית המתבטאת בשיתוף בשמחה את אלו שברמה האישית אין להם מה לחגוג בחג קציר זה . אתגרים בהוראת המקור סדר הפסוקים : מומלץ ללמוד את הפסוק המופיע בעמ׳ 209 בהקשר שבו הוא מופיע שם , ולאחר מכן כשלומדים את הפסוקים בעמ׳ – 210 להצביע על שייכותם של פסוקים אלו לאותו קטע בתורה . מילים : לא מעט מהמילים ומהביטויים במקור זה עשויים להיות קשים . חשוב להיעזר בפירושי המילים ולוודא את הבנת הביטויים על ידי חידון קצר או פעילות אינטראקטיבית אחרת .
|
|