|
|
صفحة: 41
בתחילת הפרק , בעמ׳ , 41 מוצגת היצירה “ אלגוריה של צדק “ . אפשר לשוחח על הדימוי של האלה המחזיקה במאזניים וכן על הווריאציות של פסל האלה שבהן עיניה של האלה מכוסות . מעניין להשוות זאת לפסוקים מספר דברים המדברים אף הם על חוסר הכרת פנים לטובת צד אחד . זו הזדמנות מעניינת לדבר על דימויים הפוכים , כגון “ יעור עיני חכמים “ כדימוי שלילי במקרא , לעומת כיסוי העיניים כדימוי חיובי לחוסר משוא פנים . עדות וראיות ( עמ׳ 42 ) העיון במשנה מזמן אפשרות ללמוד על ראיות במשפט ועל תפקיד העדים . אפשר לקרב את הנושא לעולמם של הלומדים באמצעות הדגמת מקרים שעדותם שלהם יכולה להיות משמעותית בבית המשפט ( למשל : תאונת דרכים ) . כדאי להרחיב על הקושי שלנו כבני אדם לקבוע קביעות עובדתיות לגבי העבר . כיוון זה יכול להוביל לדיון על הזיכרון האנושי , הסובייקטיביות של המבט האנושי על אירועים ( כיצד כל אחד מאיתנו חווה וזוכר אירוע מסוים ) ועל האמון הבסיסי באמיתות דבריו של אדם . אפשר לתרגל זאת בכיתה על ידי “ עדות “ לאירוע שהתרחש בבית הספר , כששתי קבוצות יידרשו לשחזר מה אירע . על רקע זה אפשר להבליט את האחריות המוטלת על השופטים בבחינת הראיות המובאות לפניהם . ניתן להרחיב גם על האנושיות של השופטים ועל האפשרות להמרת שופט בשר ודם בשופט ממוחשב , ראו למשל כאן . עונש מוות ( עמ׳ 43 ) המשנה עוסקת ב “ דיני נפשות “ , ובהקשר זה הוספנו הרחבה על עונש מוות . טבעי שהצגת מושג זה תעורר רגשות , וניתן לנצל זאת לדיון בנושא . הדגשנו את ההסתייגות העמוקה של חז “ ל מעונש מוות , על אף המסורת המקראית . יש שראו בהסתייגות זו פרי של מצב פוליטי שבו ממילא לא הייתה ליהודים בארץ , שהיו נתונים לשלטון הרומי , סמכות לדון בדיני נפשות . עם זה , ניכר שגם בתיאור של חז “ ל את עונש המוות , כפי שלדעתם היה אמור להתבצע , נעשה מאמץ לצמצם למינימום את האפשרות להוציאו אל הפועל . ניתן להרחיב את הדיון בעזרת המשנה ממסכת מכות ( פרק א משנה י ) , שבה מובאת מחלוקת לגבי עונש המוות . לפנים משורת הדין ( עמ׳ 50 - 49 ) ניתן לנצל את המטפורה של “ שורת הדין “ להפעלה פיזית של הכיתה : קבוצה אחת תהיה “ שורת הדין “ , וקבוצה אחרת תנסה “ להבקיע “ דרכה . אחר כך בוחנים מתי השורה נשארה יציבה במקומה , ומתי התגמשה ונפתח בה פתח . משם אפשר לחזור לנמשל - מערכת המשפט - ולדון באילו מצבים על השופטים להיצמד לדין החקוק , ומתי נכון ומתאים לפסוק לפנים משורת הדין . אפשר להרחיב את הדיון בעזרת הסרטון הזה . כדאי ללבן עם הלומדים את הבעייתיות בהכרעה שאינה על פי הדין כשהמשפט אמור להכריע בין שני צדדים ( משפט אזרחי ) , וויתור כלפי אחד הצדדים פירושו יהיה הפסד של הצד האחר . המשפט העברי והמשפט הישראלי ( עמ׳ 51 ) שאלה אקטואלית העולה ביחידה זו היא שאלת מעמדו של המשפט העברי במדינת ישראל . חשוב לחדד : המושג “ המשפט העברי “ הוא מושג מודרני , המתייחס לאותם חלקים בהלכה היהודית העוסקים בתחומים אזרחיים ופליליים ולא בתחומים טקסיים . אלו הדוחפים לאינטגרציה רבה יותר של המשפט העברי בשיטת המשפט הישראלית רואים במשפט העברי מעין שיטת משפט לאומית - יהודית , שיש לה זכות קיום מעבר
|
|