|
|
صفحة: 76
שאלות על לשון הרע ( עמ׳ 121 ) כל אחד מהסעיפים בחוק מדגיש היבט שונה של פגיעה : סעיף 1 עוסק במעשים העלולים לגרום לפגיעה קשה של האדם בידי החברה , למשל : אם אדם יוצג כבוגד , קיימת סכנה שאנשים ינסו לפגוע בו . סעיף 2 עוסק בהשפלה אישית של האדם , כלפי עצמו , אף אם אין לכך השלכה חברתית , למשל : אם יפורסמו פרטים מביכים על אדם , הוא עשוי להרגיש בושה עמוקה , אף אם אין סכנה שהחברה תפגע בו בשל כך . סעיף 3 עוסק בפגיעה בתעסוקתו של אדם בעקבות לשון הרע , למשל : אם מפרסמים שאדם מסוים גנב , הוא עשוי לאבד בשל כך את עבודתו . סעיף 4 מגן על אדם מפני ביזוי הקשור להשתייכותו הקבוצתית עקב סטיגמות שקבוצה זו סובלת מהן , למשל : מידע שלילי המפורסם על אדם תוך התייחסות להשתייכותו הלאומית . חשוב לציין שבהמשך החוק מפרט שורה של מצבים שבהם האדם המפרסם את המידע לא ייחשב כמי שעבר על איסור לשון הרע , למשל : במקרה שמדובר בעיתונאי המפרסם מידע רלוונטי בנוגע לתפקודו של איש ציבור . הצעות להוראה בריונות ברשת וביוש בכיתה כפתיחה לנושא , אפשר לפתח שיח סביב מקרה קונקרטי שאירע בכיתה . אם יש בכיתה תופעות של בריונות רשת ושל ביוש ברשתות חברתיות , כדאי לשקול אם מתאים להציף את הנושא כבר בפתיחה או שמא נכון יותר להגיע אליו בעקיפין לאחר לימוד המקורות והעיסוק התיאורטי . אפשר גם ללוות את הוראת הפרק בדוגמאות מעולם הלומדים . חשוב לוודא שהדבר ייעשה באופן שלא יגרום תגובה הפוכה של גיחוך או זלזול . היצירה “ קיר עם דיוקנאות “ ( עמ׳ 115 ) אפשר להשתמש ביצירה זו כדי להרחיב את הדיון משני אנשים פרטיים , פוגע ונפגע , אל החברה ואל מגוון הזהויות שבה . על בסיס הדיוקנאות אפשר לפתח דיון על הקשר בין הכרת השונה ובין הכבוד הניתן לו ועל החשיבות שיש בהכלת מגוון הזהויות בתוך החברה לגבי הכבוד האישי של חברי כל קבוצה וקבוצה . ניתן לשאול את הלומדים , מה הם רואים ביצירה ; כיצד היא נקראת ומדוע , לדעתם ; כיצד היצירה קשורה לדיון על הכבוד ; ואם זמיר שץ האומן יסכים עם רבי עקיבא או עם הדעה האנונימית המופיעה במשנה .
|
|