|
|
صفحة: 37
לימוד הקטע של אחד העם מאפשר לראות את הצדק גם כערך לאומי - ולא כערך דתי בלבד או כערך אוניברסלי . בהוראה של תולדות הציונות מודגשים בדרך כלל ההיבטים המדיניים וההתיישבותיים של החזון הציוני ומימושו . דברי אחד העם מאפשרים לנו לדון בחזון החברתי שהנחה את אבות הלאומיות היהודית . בפרק )“ 7 זכויות עובדים בחברה עובדת “) מובאת דוגמה נוספת לכך , הפעם מפרי עטו של הרצל ( עמ׳ . ( 137 לאור דברי אחד העם אפשר לפתח דיון על ההצלחה או אי ההצלחה של חזונו במדינת ישראל היום . אתגרים בהוראת המקור שפה וסגנון : אוצר המילים של אחד העם גבוה ורווי רמזים ושאילות מתוך הספרות היהודית הדתית . זו הזדמנות לשוחח עם הלומדים על המאפיין התרבותי של אחד העם ובני דורו : הסתמכות לשונית ותרבותית על התנ “ ך ועל הספרות היהודית הקלסית , למרות עמדתם החילונית . אחד העם משתמש כאן במושגים דתיים מובהקים (“ צדיקו של עולם “ , “ שנברא בצלם “ , “ הנהגת עולמו “) , אך עושה זאת לא מתוך ייחוס אמת עובדתית למושגים אלו , אלא כחלק מתפיסת הנביא שעליו הוא מדבר . במידה רבה אחד העם חותר תחת המשמעות הדתית של המושג “ נביא “ בכך שהוא קובע שהצדק - ולא האל - יהיה “ לבדו אדון כל העולם כולו “ . הנביא כסמל : חשוב לציין שאחד העם מתאר “ טיפוס אידיאלי “ , שלאורו הוא מבקש להנחיל את ערכי הצדק . אחד העם לא היה היסטוריון או חוקר מקרא אלא הוגה דעות , ולכן הוא אינו נדרש לדיוק היסטורי בתיאור הנביא . שאלות ודיונים שאלה על היצירה “ צדק צדק תרדוף “ ( עמ׳ 40 ) הצבת הפסוק “ צדק צדק תרדוף “ על “ כריכה של ספר “ מעצימה את הפסוק ואת הערך “ צדק “ המובע בו . ייתכן שיש בכך אמירה שהפסוק עומד , או צריך לעמוד , במרכז התורה והתרבות . השימוש בברזל עשוי גם הוא להביע את החוזק והנצחיות של הציווי לרדוף צדק . את המראה החלוד ניתן להבין בשני אופנים : ( 1 ) כביקורת חברתית של האומן על שהצדק נחלש ו “ מחליד “ עם הזמן . ( 2 ) כקביעה של האומן , שלמרות הזמן שחלף מאז יצירת הספר , הערך נותר קריא וברור . שאלות לדיון ולשיח על ראיות ( עמ׳ 42 ) ראיות הן כלי שבית המשפט משתמש בו לצורך בירור עובדתי , אך הן אינן העובדות עצמן . טביעת אצבע , למשל , יכולה להעיד שאדם מסוים היה בזירת הפשע , אך עם זה עלול להיוותר ספק אם הוא אכן ביצע את הפשע . תמונה יכולה לספר סיפור חלקי או להטעות בכוונה . תמלול של שיחה בין שני אנשים עלול שלא לשקף במדויק את מה שנאמר בפועל בשיחה וכדומה . כך גם עדות , הנסמכת על הזיכרון האנושי ועל האופן שהעד ראה את המציאות . העד עלול לזהות את האדם הלא נכון , להבין לא נכון את הסיטואציה שראה או לזכור באופן לקוי את מה שחווה .
|
|