|
|
صفحة: 74
שאלות ודיונים שאלות על הכרזה “ הזכות לכבוד “ ( עמ׳ 105 ) המושגים המופיעים כגשם בראש הכרזה , בעברית ובערבית , מתארים סוגים שונים של פגיעה באדם . ביזוי יכול להיות גופני או מילולי , ואפשר להרגיש אותו כמו גשם חזק שניתך על האדם הפגוע . אפשר לתת ללומדים לבחור מושג אחד מתוך הכרזה ולהסביר אותו , או לבקש מהם לציין איזו פגיעה חמורה ביותר לדעתם . המטרייה מסמלת את ההגנה שמספק הערך “ הזכות לכבוד “ מפני הפגיעות המפורטות ומפני פגיעות דומות . ההכרה של החברה – הפרטים והמוסדות שבה – בזכות זו תאפשר לאנשים להיות מוגנים יותר . בעזרת חינוך , חקיקה , פסיקה ויצירת אווירה ציבורית מתאימה המדינה יכולה להוציא את הזכות הזאת מהכוח אל הפועל ולהפוך אותה למטרייה המגינה על הפרט . במוקד הפגיעה ניצב אומנם הפרט , אך חברה שבה הפרטים אינם מוגנים היא חברה חלשה יותר . משום כך ניתן לראות את הדמות הסמלית שבכרזה כמייצגת את הפרט ואת החברה כאחד . שאלות על הבול “ ואהבת לרעך כמוך “ ( עמ׳ 106 ) הצגת הציווי “ ואהבת לרעך כמוך “ חקוק באבן יוצרת דימוי של חוזק ותוקף נצחי לציווי זה . אפשר להרחיב ולטעון שהציווי מוצג כאבן היסוד של החברה , הערך המרכזי המכונן ומגדיר אותה . עיצוב הרקע כאבן שבורה עשוי להציע שגם מתוך שבר ומשבר חברתי , אהבת הרע נשארת , או צריכה להישאר , ערך חזק המנחה את האדם . הבול מכיל מצד אחד פסוק מקראי , אבן בזלת האופיינית לצפון הארץ ושמה של המדינה – ומצד שני הוא מכיל את דגל האו “ ם וכן תרגום של הפסוק לצרפתית , אנגלית , ספרדית , רוסית ועוד . מעניין לשים לב שהפסוק תורגם לשפות אירופאיות ואסייתיות , אך לא לערבית , השפה שבשנת הנפקת הבול דיברו בה לא רק ערבים אזרחי ישראל אלא אף עולים יהודים רבים ממדינות ערב . לא נכללו בבול גם שפות יהודיות נוספות , כגון יידיש או לדינו . שילוב ההיבט המקומי והאוניברסלי עשוי להראות שהציווי לאהוב את הרע הוא תוצר של התרבות היהודית , אך הוא הפך להיות ערך אוניברסלי . הסמלים הבין - לאומיים מעבירים גם מסר שאהבת הרע אינה מוגבלת לבני אותה חברה , אלא מכוונת כלפי כל אדם באשר הוא . שאלות לדיון ולשיח על פגיעה גופנית ופגיעה בכבוד ( עמ׳ 111 ) אפשר לטעון שפגיעה בגוף היא עניין אובייקטיבי – היכולת התפקודית של האדם נפגמה . לעומת זאת , פגיעה בכבוד היא סובייקטיבית ותלוית הקשר . על כן המשנה מחייבת שתהיה כוונה של הפוגע בכדי לחייבו בתשלום על ביוש . בקשר לכך נגענו בעדינות בשאלת הנקמה . כידוע , בחברות רבות יש קודים של כבוד המעודדים פגיעה של הנפגע , או של קרוביו , בפוגע , בכדי “ להסיר את החרפה “ . במקרים שונים נוצר מעגל של נקמה ונקמה חוזרת , שבו כל צד עסוק ב “ להשיב את כבודו האבוד “ וב “ סגירת חשבון “ , וכך פותח לא פעם “ חשבון חדש “ ... במסגרת העיסוק בכבוד מתבקש להעלות בכיתה את הנושא הזה ולדון במשמעויות הרגשיות והמעשיות של פגיעה חוזרת . חשוב לחדד את רגישות הלומדים לקודים שונים של כבוד ולדון במרכזיות הקודים האלה בחברה . בפרק 3 נחשפנו לדיון , אם ראוי שבית המשפט יורה לצדדים לנהוג לפנים משורת הדין . גם ביחס לכבוד ניתן היה לטעון שזה אינו עניין לחוק אלא להסדרים פרטיים בין אנשים , לאו דווקא על ידי פיצוי כספי . ייתכן שהמשנה מתכוונת למנוע נקמות פיזיות ומעניקה נתיב לא אלים ליישוב סכסוכים .
|
|