|
|
صفحة: 73
העתקת המודל של המשנה לימינו עשוי להיתקל בהתנגדויות . למשל : במעשי הביזוי הנזכרים יש ממד סובייקטיבי , וקשה למדוד ולהעריך את העלבון שאדם עלול להרגיש . עם זה , חברת מופת מתייחסת ברצינות ליחסים בין חבריה ואינה מבליגה על עלבון וביזוי . אפשר לשאול – מדוע הדיון על הפיצוי וגובה הפיצוי חשוב כל כך ; מה הפיצוי על בושה יכול ללמד אותנו ; האם לדעת הלומדים , פיצוי כספי יכול לסייע למניעת בושה יותר מהוקעה של מעשה כזה ( ללא פיצוי כספי ) ... בראשית רבה , פרשה צט - " חצי גבור שנונים " ( עמ׳ 122 ) בראשית רבה הוא שמו של מדרש שנערך בארץ ישראל בתקופת האמוראים בסביבות המאה ה - 5 לספירה . חיבור זה עוקב אחרי ספר בראשית המקראי , פסוק פסוק כמעט , ומציע פרשנות מדרשית והרחבות לנאמר בספר . ייתכן שהבסיס לחלק מדרשות אלו היה דרשות שנשאו חכמים בבתי הכנסת בתקופת האמוראים . פעמים רבות בראשית רבה מפתח דרשות על פסוקים ממקומות אחרים במקרא , המתקשרים באופן ישיר או עקיף לפסוקים בספר בראשית . עוד על חיבור זה אפשר לקרוא כאן . הדרשה המובאת כאן מובאת בבראשית רבה בקשר לברכות יעקב לבניו בסוף הספר . בברכת יעקב ליוסף נאמר הפסוק “ וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים “ ( בראשית , פרק מט פסוק כג ) , המתפרש בדרך כלל כתיאור השנאה שיוסף סבל ממנה . כאן מביא המדרש פסוק אחר על פגיעה של חיצים : “ חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים “ ( תהלים , פרק קכ פסוק ד ) . פסוק זה ממשיל את הדברים הרעים שאומרים שונאיו של המשורר (“ שפת שקר “ , “ לשון רמיה “) לחיצים ולגחלים . הדרשן בבראשית רבה פותח בבירור המטפורה “ חיצים “ . לדבריו , הבחירה להמשיל את לשון הרע לחיצים דווקא , ולא לכלי נשק אחרים , נובעת מהדמיון שבין יכולת הפגיעה מרחוק של חץ ובין יכולת הפגיעה של לשון הרע . אדם יכול לדבר במקום אחד , ודבריו מתגלגלים ופוגעים באדם הנמצא במרחק רב ממנו . לאחר מכן בוחן הדרשן את המטפורה “ גחלי רתמים “ ועומד על התכונה המיוחדת של הגחלים להמשיך ולבעור מבפנים , אף שמבחוץ הם נראים כבויים . לדבריו , בכך דומים הגחלים לאדם הנפגע מלשון הרע , שגם אם נראה שכבר מחל על הפגיעה , הפגיעה ממשיכה לבעור בתוכו ועשויה להתפרץ לאחר זמן רב . אתגרים בהוראת המקור הבנת הסוגה המדרשית : מדרש אינו פירוש פשוט , אלא ניסיון לחלץ משמעויות נוספות מתוך הטקסט המקראי . נדרש תיווך ללומדים שאינם אמונים על סוגת המדרש בכדי שיבינו את המהלך . כדאי להתעכב על כך שיש כאן פסוק מתהלים שעליו המדרש מבסס את דיונו ושבו מצויות המטפורות המנותחות בו . כלי זין : השימוש במושג ארכאי זה עשוי לעורר מבוכה בכיתה , אך זהו מונח רווח בעברית הקדומה וגם בעברית החדשה עד לפני כמה עשורים . לפני קריאת המדרש אפשר להקדים ולומר שהמדרש שנקרא עוסק ביחס בין כלי נשק ובין לשון הרע . רומי , סוריה : המדרש מביא את שני המקומות האלה כדוגמאות למקומות רחוקים זה מזה . כדאי להמחיש את המרחק בעזרת מפה . מעבר למרחק , יש כאן גם ביטוי ליחסי מרכז ופריפריה . רומי ( רומא ) היא הבירה ההיסטורית של האימפריה שבה חיים האמוראים , והדברים הנאמרים בה עשויים להשפיע על חייהם של אנשים החיים בקצה הרחוק של האימפריה - בסוריה .
|
|