|
|
صفحة: 36
ועל מעשיהם ולנסות לנתח את הטיעונים ואת הראיות מתוך הנחה שהאדם פעל כשורה . נראה שהמדרש מבין את המילה “ עמיתך “ בפסוק זה כפשוטה : השופט מצווה להביט על בעלי הדין כעמיתים , ומנקודת מבט זו לנסות להבין את מעשיהם . אתגרים בהוראת המקור חשוב לשים לב שמדובר במדרש על פסוק מקראי ולהדגים ללומדים שהטקסט כולל ציטוט מהפסוק ( " בצדק תשפט עמיתך " ) ולימוד מתוך הפסוק . ניתן להעיר על מיקומה של ברייתא זו בתוך התלמוד הבבלי - במסכת שבועות ולא במסכת סנהדרין . זו הזדמנות לעסוק במושג “ שבועה “ ובתוקף הניתן לנאמר במסגרת שבועה במקרא ובספרות חז “ ל . פילון האלכסנדרוני על צדק ( עמ׳ 57 ) לקראת סוף הפרק הבאנו קטע מהספר של פילון האלכסנדרוני “ על החוקים לפרטיהם “ . זו למעשה סדרה של ספרים , שבה מפרט פילון את מצוות התורה , מחולקות לעשר קטגוריות בהתאם ל “ עשרת הדיברות “ . ככל ספריו של פילון גם ספרים אלו נכתבו ביוונית , ותורגמו לעברית רק במאה ה - . 20 פילון הושפע מהפילוסופיה היוונית , אך ניכר שהמסורת היהדות יקרה לליבו , והוא מתאמץ להראות את ההיגיון שבחוקיה ואת המסרים החינוכיים העולים מסיפורי המקרא . פילון מודע לכך שרבים מזהים את הצדק כערך נעלה . באמצעות השימוש בביטוי “ אבי הצדק “ פילון מדגיש כי הצדק מושתת על שוויון , ולכן ללא שוויון קשה להשיג צדק . בכך מתווכח פילון באופן סמוי עם אלו הסבורים שניתן לקיים צדק גם כשאין שוויון . לדעת פילון , חוסר שוויון או חוסר איזון בטבע מוביל לאסונות טבע , וחוסר שוויון בחברה מוביל לעוולות חברתיות . טענה זו מודגמת על ידי הצגת שיטת המשטר המועדפת על פילון – הדמוקרטיה . מעניין להדגים ללומדים שמושג זה , גם אם הוא שונה מהמושג המקביל היום , הופיע כבר לפני כאלפיים שנה במקור יהודי . נראה שפילון סבור שמשטר דמוקרטי מבטיח צדק , שוויון ושלטון חוק , העשויים להיפגע במשטר לא דמוקרטי . אחד העם : כוהן ונביא ( עמ׳ 58 ) הקטע המובא בספר לקוח ממאמרו של אחד העם – אשר צבי גינצברג – “ כהן ונביא “ , שהתפרסם בשנת תרנ “ ג ( 1893 ) ופורסם אחר כך במהדורה הראשונה של כתביו (“ על פרשת דרכים “) שיצא לאור באודסה בשנת תרנ “ א ( . ( 1895 אפשר לקרוא את המאמר השלם כאן . במאמר זה מפתח אחד העם תיאוריה חברתית רחבה , שלפיה החברה נבנית מתוך איזון הנוצר בין כוחות חזקים ומנוגדים . האידיאלים הגדולים , לפי אחד העם , יכולים להתממש רק אם קיים כוח המתמסר טוטאלית למימושם . עניינו העיקרי של המאמר לקבוע את הצורך בגורם אידיאליסטי שיציג עמדה בלתי מתפשרת של צדק . בהקשר האוניברסלי , רואה אחד העם את עם ישראל כנושא בשורה זו , ועל כן עליו לשוב ולהתגבש לאומה ולהקרין את הצדק אל העולם כולו . בהקשר הפנים - יהודי הוא מזהה את הנביא כדמות הדוחפת בחוזקה ובהתמדה לכיוון הצדק , ואת הכוהן כדמות המסמלת את הפשרה שבין האידיאל ובין המציאות . אחד העם מוצא בעבר את ההשראה לעיצוב העתיד . בפסקה שבספר מודגשת מרכזיותו של הצדק כאידיאל חברתי שיש להציבו במרכז ההוויה הלאומית המתחדשת ולחתור בשמו נגד עוולות . חשוב להדגיש שאחד העם לא הסתפק בצדק פנים - יהודי , ובמקומות אחרים בכתביו הזהיר מפני עוולות כלפי יתר יושבי הארץ . אחד העם תפס את הצדק לא רק כמימוש המורשת היהודית של הנביאים אלא גם כתנאי לקיומה של חברה בריאה ויציבה .
|
|