|
|
صفحة: 72
אתגרים בהוראת משנה זו הדוברים במשנה : המשנה פותחת במחלוקת . העמדה השנייה המוצגת במחלוקת זו היא של רבי יהודה , אך הדעה הראשונה אנונימית . מקובל לכנות עמדה מסוג זה – עמדת “ תנא קמא “ , שם כללי לתנא ( חכם ) הראשון המוזכר במחלוקת נתונה . המושג “ תנא קמא “ מוסבר בצד עמ׳ , 113 ואפשר לחדד את הנושא עם הלומדים על ידי שאלה פתוחה על זהות הדובר . ערך כספי : המשנה מונה כאן כמה מונחים כספיים : זוז , סלע , מנה . בעמ׳ 114 המחשנו את היחסים בין המטבעות וכן את הערך המשוער של תעריפים אלו בשקלים חדשים של היום . חשוב לדעת שבאותה תקופה אין מדובר במטבעות יציגים אלא במטבעות שערכם נקבע לפי משקלים סטנדרטיים של המתכות שמהם היו עשויים . הזוז במשנה הוא הדנאריוס ( = דינר ) הרומי , שמשקלו בתקופה זו מעט פחות מ - 3 . 5 גרם . הסלע מקביל לטטרדכמה הרומי , השווה בערכו ובמשקלו ל - 4 זוזים בקירוב . מנה אינו מטבע אלא כינוי לערך של 100 זוזים , שהם 25 סלעים . מכיוון שאנו רגילים לשיטה העשרונית , שיטת המטבעות עשויה להיראות מוזרה והיא דורשת הסבר ללומדים . פרע ראש האישה : הנורמה המקובלת בחברה בתקופת המשנה הייתה שנשים אספו וכיסו את שער ראשן . את המעשה של גילוי ופיזור שערה של אישה בציבור אפשר לדמות היום להטרדה של אישה , שיש בה פגיעה בפרטיות בתוספת השפלה וביוש . המשנה אינה מתארת מדוע הגבר בסיפור בייש כך את האישה ואם קדם לכך סכסוך כלשהו , אך ברור שהיה זה מעשה מכוון ומשפיל . גם היום הסרת כובע מראשו של אדם פוגעת בפרטיותו , אך אין למעשה זה משמעות כבדת משקל כמו בחברה שבה כל הנשים יוצאות למרחב הציבורי בכיסוי ראש . השמן והמטפחת : בעולם העתיק היה השמן משאב יקר ושימש לבישול , לתאורה ולצרכים קוסמטיים ובריאותיים . הסיפור במשנה מציג אישה ענייה שבראותה שמן נשפך ממהרת להספיגו בבד שכיסה את ראשה , מתוך מחשבה שאחר כך תוכל לסחוט את השמן מהבד ולהשתמש בו . בסיפור נראה שהאדם טמן לאותה אישה מלכודת ורצה להראות לבית הדין שהיא אינה חוששת לגלות את שערה במקרה הצורך ומשום כך אין לראות בחומרה את המעשה שעשה לה . מסקנת הסיפור : הסיפור נועד להדגיש שכבוד האדם נשמר אף במקרים שבהם האדם עצמו מוותר על כבודו . נראה שהאיש חשב שבאמצעות התחבולה יוכיח כי אישה זו מוותרת על כבודה או אינה רואה בהיותה גלוית ראש פגיעה בכבוד . לפי רבי עקיבא , העובדה שהאישה הסירה את כיסוי ראשה כדי לספוג את השמן אינה משפיעה כהוא זה על הדרך שבה על האחרים לתפוס את כבודה . רבי עקיבא מחדד את ההבחנה בין זכותו של האדם על גופו ולבושו ובין הנורמות החברתיות של הזולת כלפיו . אפשר לקיים הצבעה בכיתה ( באמצעות סל “ ב או מנטימטר ) כמה תומכים בעמדת רבי עקיבא וכמה אינם תומכים בדעתו , ולקיים דיון בתוצאות . שאלות על המשנה ( עמ׳ 114 ) במחלוקת שבראש המשנה תנא קמא מציע תעריף נמוך בהרבה ל “ תוקע לחברו “ מהתעריף שמציע רבי יהודה . מסתבר שתנא קמא רואה את המעשה כחמור פחות ומעריך את הנזק החברתי הנגרם לנפגע בהתאם . ייתכן שהמחלוקת אינה נוגעת רק ל “ תוקע לחברו “ אלא עוסקת בכלל התופעה של פיצוי על פגיעה בכבוד . לפי תנא קמא , הפגיעה אינה דרמטית כל כך , ועל כן שיעורי הפיצוי יהיו נמוכים מאלה שמציע רבי יהודה . אם כך , התעריפים שבהמשך המשנה ממשיכים את הקו של רבי יהודה , שלפיו הפיצוי על פגיעה בכבוד נמדד בשיעורים גבוהים 200 , 100 – ו - 400 זוז . הכפלת הסכומים ממקרה למקרה משקפת ומייצרת סקאלה של חומרה : ככל שהתעריף גבוה יותר כך מועבר המסר שהמעשה שבגינו מפצים – חמור יותר .
|
|