|
|
صفحة: 105
שאלות על ארבעת המינים ( עמ׳ 173 ) שאלה : 1 אפשר להעלות אפשרויות שונות לביצוע הצו המקראי , “ ולקחתם “ , בצד ההבנה המסורתית של נענוע בעת התפילה . למשל : ( 1 ) הצו “ ולקחתם “ צמוד לפסוק העוסק בישיבה בסוכה , וניתן להבין שאלה הם חומרי הגלם לבניית הסוכה . ( 2 ) פירוש השורש “ לקח “ הוא לעיתים “ קנה “ , וניתן להציע שמדובר בהוראה לקנות את הצמחים האלה . ( 3 ) ניתן גם להציע שמדובר בקישוט הסוכה או סביבתה בארבעת המינים . ( 4 ) מדובר בחג שבו עולים לרגל לירושלים , ואפשר לפרש שיש לקחת את ארבעת המינים אל בית המקדש לשם קורבן או לצורך תהלוכה כלשהי . השמחה יכולה להתבטא בעצם היציאה מן השגרה והקישוט בצמחים יפים , כשם שגם היום זר פרחים מוסיף יופי וחגיגיות לסביבה . שאלה : 2 ניתן להסביר את הטקס או הטקסים של ארבעת המינים באופנים שונים : ( 1 ) בקשת גשמים על ידי נפנוף של צמחים הדורשים מים . ( 2 ) חגיגיות . ( 3 ) קורבן מן הצומח כאות תודה על היבול . ( 4 ) משל וסמל לחברה המורכבת מבני אדם שונים ועוד . שאלות על אושפיזין ( עמ׳ 181 ) הזוהר , כספר מיסטי , מציג את המציאות כאילו יש בה ממד נסתר . על פי תפיסת העולם של ספר הזוהר , במשך שבעת ימי החג האושיפיזין אכן נוכחים ( באופן נסתר ) בסוכה . אפשר להבין זאת כעניין סמלי בלבד : במשך החג על האדם לדמיין את נוכחות האושפיזין כדמויות מופת שתפקידו ללמוד מהן . קרוב לוודאי שהרוח הקבלית תהיה זרה ללומדים . כדאי לתווך אותה על ידי השוואה לספרות פנטזיה או לסרטי פנטזיה , ששולטת בהם מציאות שאינה נראית לבני האדם הרגילים . בחירת האושפיזין מאגדת את גיבורי התורה – שלושת האבות , יוסף , משה ואהרן – ומוסיפה עליהם את דוד המלך . מעבר למסופר על כל אחת מדמויות אלו בתנ “ ך עצמו , יש להן בקבלה מטען סמלי . למשל : דוד נתפס כמייצג את המלכות או את המשיח , ואילו יוסף נתפס כמסמל את מי שיקדים אותו ויבשר על ביאת המשיח . הסמליות הקבלית מומרת בציבורים רחבים בסמליות ערכית . לדוגמה : מיוסף ניתן ללמוד על התמודדות עם מצבים קשים ... כדאי לתת ללומדים להציע הצעות שונות לסמליות של כל אחד מהאושפיזין . אפשר לעשות זאת על ידי חלוקת הכיתה לשבע קבוצות , והטלת משימה על כל קבוצה - לחפש במקרא פרטים על אחת הדמויות ולהחליט במשותף על תכונה או מידה אחת שראוי לייחס לדמות זו . מומלץ לכוון לתכונות ולמידות הקשורות בהתנהגות בין אישית . פסיפס התכונות והמידות שייווצר יכול להיתלות בכיתה ולשמש בסיס לדיון על התנהגות בין אישית ראויה . בבחירת אושפיזין נוספים חשוב לסייע ללומדים לחשוב באופן פתוח ולא נוסחתי ולגוון בבחירת הדמויות מבחינה מגדרית , לאומית , דתית , תקופתית וכדומה . שאלות על אירוח ( עמ׳ 183 ) יש האוהבים לארח , אחרים מעדיפים להתארח , ויש הנהנים מזה ומזה . כדי שהתשובה הכיתתית לא תהיה רק “ גם וגם “ , כדאי לחדד את השאלה ולהביא דוגמאות מסיטואציות יומיומיות של אירוח . זו הזדמנות טובה לשיחה על נורמות האירוח המקובלות בחברות שונות , למשל : האם ביקור תלוי בהזמנה או שבאים לבקר גם בלי הזמנה ? האם נהוג להביא מתנה למארחים ? האם ביקור יכול להפוך לעול ? כיצד מתנהגים בבתים של אחרים ? איזו הנאה יכול להפיק המארח מן האירוח ? אפשר להעיר גם על הערך המוסף של חיזוק קהילתי , במקום שבו אנשים מרבים להתארח זה אצל זה .
|
|