|
|
صفحة: 35
שהם אמת וצדק , ויש דינים של גזלנים . ( 2 ) פירוש שהציע לאחרונה פרופ׳ ברכיהו ליפשיץ , על סמך השוואה לפרסית . לדעתו , “ דיני דמגיזתא “ הוא כינוי לבתי דין הדנים שלא על פי החוק אלא על פי הבנת הדיינים את המקרה ואת הצדק . בתי משפט שכאלה מקובלים בתרבויות שונות , והם קרובים במהותם לבוררות : הדיינים אינם מחויבים לדיני הראיות ולתקדימים אלא פוסקים על פי עקרונות של צדק . לפי פירוש זה , התלמוד מחווה בעקיפין עמדה שלילית לגבי שיטת שפיטה זו : הוא מציג את האפשרות שיפעלו על פיה כבלתי מתקבלת על הדעת . בתגובה לקושיה זו , התלמוד מנסח מחדש את מימרתו של רבי יוחנן . לפי ניסוח זה , רבי יוחנן טוען שירושלים חרבה בשל נטיית הדיינים להיצמד לדין תורה במלוא חומרתו , ללא הפעלת רחמים , שעשויים להוביל להקלה עם הצד המחויב בדין . נחשפנו כאן לפרקטיקה מקובלת בתלמוד : ניסוח מחדש של מקור לאור קושיה שהתעוררה על הניסוח הקיים . ההסבר אפשרי בין השאר על רקע הלימוד בעל פה המוליד לעיתים שיבושים שיש לתקנם , ומוביל לכך שאנשים יתנסחו בקצרה ולא תמיד יובנו הדברים כהלכה . ההכרזה לכל באי העולם ( עמ׳ 55 ) הבאנו קטע מתוך הכרזה חשובה זו , המנסחת בין השאר את עקרון השוויון באופן צלול ואוניברסלי . חשוב לעמוד על ההלימה שבין המסמך האוניברסלי המודרני ובין הערכים העולים מן המשנה . הדגשה זו יכולה לקרב את הלומדים לשני המסמכים . לומדים המחזיקים בעמדה אוניברסלית יראו שהמשנה עולה בקנה אחד עם ההכרזה , ולומדים בעלי עמדה פרטיקולרית יותר יראו שההכרזה מבטאת ערכים המצויים גם במקורותינו . הצגה זו של הדברים היא כמובן פשטנית במידת מה , שכן קיים הבדל רב בין שני המסמכים בהיבטים עקרוניים משמעותיים . עם זאת , ערך השוויון - ובכללו השוויון בפני החוק - מודגש בשניהם , וחשוב לעמוד על כך . אפשר לפתח את נושא המחויבות שלנו כחברה לעקרונות ההצהרה , ולשוחח בהקשר זה על מדינת ישראל כחברה במשפחת העמים ואת הנורמות המתחייבות מחברות זו . חשוב גם להדגיש ללומדים שבמידה רבה ההצהרה נוסחה כלקח מאירועי השואה : בעקבות השואה נוצרה הבנה בין - לאומית בצורך במסמך מכונן של זכויות האדם , באמנות שיחייבו את המדינות לכבד זכויות אלו ובמנגנונים בין - לאומיים שיאכפו התחייבויות אלו . הברייתא “ בצדק תשפוט “ ( עמ׳ 56 ) ברייתא זו מופיעה בתלמוד הבבלי , אך למעשה מקורה בספרא - מדרש הלכה של התנאים על ספר ויקרא . וכך נראה המקור במלואו : “ בצדק תשפט עמיתך “ – שלא יהיה אחד מדבר כל צרכו ואחד אתה אומר לו “ קצר בדברך “ . שלא יהא אחד עומד ואחד יושב . אמר ר׳ יהודה : שמעתי שאם רצו להושיב את שניהם מושיבים . ואיזהו אסור ? שלא יהא אחד עומד ואחד יושב . דבר אחר : “ בצדק תשפט עמיתך “ – הוי דן את כל האדם לכף זכות . הברייתא דורשת את הפסוק “ לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך “ ( ויקרא , פרק יט פסוק טו ) . הברייתא פורטת לפרטים את המצווה לשפוט בצדק , ומציעה שלוש הוראות מעשיות : ( 1 ) יחס שווה לכל אחד מבעלי הדין בזמן הדיבור המוקצב להם . ( 2 ) שוויון בהעמדה או בהושבה הפיזית של בעלי הדין בזמן המשפט . ( 3 ) ראייה חיובית של השופט את הצדדים ואת מניעיהם . בספר התמקדנו בשתי ההוראות הראשונות , שהן פרוצדורליות באופיין , אך ניתן להרחיב להוראה השלישית , הקובעת עיקרון מהותי במשפט : על השופט להגיע לדיון ללא דעה קדומה על מי מהצדדים
|
|