|
|
صفحة: 33
תוספתא - על הפשרה ( ״ביצוע״ ) ( עמ׳ 45 ) חידדנו את שאלת תפקידם של הדיינים באמצעות מקור מן התוספתא , המופיע גם בתלמוד הבבלי . במקור זה ( מסכת סנהדרין , פרק א הלכה ג ) מובאת מחלוקת משולשת : האם פשרה (“ ביצוע “) היא פתרון רצוי ונעלה לסכסוך משפטי ( רבי יהושע בן קרחה ) או שמא היא הסדר בזוי שיש להימנע ממנו ( רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי )? ניתן לסרטט גם עמדת ביניים ( אולי עמדתו של תנא קמא – העמדה האנונימית הפותחת את המקור ) : הפשרה כאפשרות סבירה - לא מצווה ולא עבירה . אפשר להתעכב עם הלומדים על פירוש המילים הנרדפות “ פשרה “ ו “ ביצוע “ . המחלוקת בנושא זה מאפשרת דיון פתוח בכיתה על יתרונות הפשרה ועל חסרונותיה . אחרי הדיון אפשר לקיים הצבעה בנושא . כדאי לחדד את הדילמה בעזרת מקרים שונים מחיי הלומדים , העשויים לפתח אצלם גישות שונות לגבי פשרה . זו הפעם הראשונה שהלומדים נתקלים בתוספתא . כדאי להתעכב על חיבור זה ולהראות שבמקרה זה התוספתא מרחיבה את הדיון שבמשנה . המשנה קובעת שמספר הדיינים הנדרש לדון ( בדיני ממונות ) הוא שלושה , והתוספתא מדגישה כי גם פשרה דורשת שלושה דיינים . דעה זו רואה , אם כן , את הפשרה כפרוצדורה משפטית לכל דבר . התוספתא מנגידה את המושגים “ דין “ , “ משפט אמת “ ו “ שלום “ . מעניין לראות במקור זה את הדימויים של משה ושל אהרן , כאנשי דין ושלום , בהתאמה – ולדון עם הלומדים בשאלה , אם לתוספתא יש עמדה במחלוקת או שמא היא מנוסחת באופן ניטרלי . אפשר גם ליצור עם הלומדים מדרג ערכים : פעם אחת כערכים מופשטים , ופעם שנייה כערכים האמורים להנחות שופטים בבית משפט . דבריו של חכם בן ציון אלקלעי על הפשרה ( עמ׳ 47 ) הטקסט לקוח מהספר “ כסאות למשפט “ שכתב חכם אלקלעי בתחילת המאה ה - . 20 ספר זה אמור לספק הדרכה לדיינים , וחלקו הראשון מוקדש להסבר על תפקידם המרכזי של היושר והמשפט במערכת הערכים האוניברסלית והיהודית . במהלך הליבון של מושגי המשפט נזקק חכם אלקלעי למשנה החותמת את הפרק הראשון של פרקי אבות : “ רבן שמעון בן גמליאל אומר : על שלשה דברים העולם עומד : על הדין ועל האמת ועל השלום , שנאמר ( זכריה ח ) : ‘ אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם׳ “ . חכם אלקלעי חותר לתת פשר לשלשה זו - דין , אמת ושלום - על ידי הצבת הפשרה כפתרון משפטי הכולל את שלושת היסודות . לתפיסתו , פשרה יכולה להתבסס על ראייה אמיתית של צדקת הצדדים . לעיתים יש בפתרון כזה אמת רבה יותר משיש בהכרעה לטובת אחד הצדדים . יתר על כן , פשרה מסוג זה עשויה להוביל לשלום , מפני שכל צד מרגיש שקיבל את המגיע לו . דבריו מסתיימים בהוספת היבט לפשרה - רחמים . לפי חכם אלקלעי , פשרה נוצרת מהצירוף של אמת , משפט ושלום , בניגוד לתוספתא , שהציבה את האמת מצד אחד ואת הפשרה כצירוף של משפט ושלום מצד אחר . לפנינו מעין מגדל בן שלוש קומות : בקומה הראשונה - הפסוק מספר זכריה : “ אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם “ . בפסוק זה , משפט ושלום אינם רכיבים נפרדים אלא צירוף סמיכות : “ משפט [ של ] שלום “ . בקומה השנייה - המשנה מפרקי אבות המפרידה את “ משפט שלום “ לשני רכיבים , ממירה את “ משפט “ המקראי ב “ דין “ הרווח בלשון התנאים , הופכת את הסדר בין הרכיבים ומעמידה בראש את המשפט . המשנה מרחיבה את ההוראה של זכריה לעם ורואה במרכיבי הפסוק את היסודות המקיימים את העולם ( = החברה ) . בקומה השלישית - הפירוש של חכם אלקלעי , המפרש את “ אמת “ ואת “ שלום “ כעידונים של הדין . חכם אלקלעי מדגיש כי הדין הכרחי לקיומה של כל חברה , אך הפעלת הדין בלבד עשויה להוביל
|
|