|
|
صفحة: 125
פּוּ ק ָר ָא א ֶת שׁ ְ ת ֵי ה ַ פּ ִ ת ְק ָאוֹת בּ ְ ע ִיוּן ר ַב . ת ְח ִל ָה מ ִי ָמ ִין ל ִ שׂ ְ מ ֹאל , ו ְא ַח ַר כּ ָךְ , כּ ְ ד ֵי ל ִה ְיוֹת בּ ָ טוּח ַ שׁ ֶ לֹא ד ִל ֵג ע ַל מ ַ שׁ ֶ ה וּ , מ ִ שׂ ְ מ ֹאל ל ְי ָמ ִין . ו ְא ָז , ל ְי ֶת ֶר בּ ִ ט ָחוֹן , ה ִק ִי שׁ ע ַל ה ַד ֶל ֶת בּ ַ מ ַק וֹשׁ וּמ ָ שׁ ַךְ בּ ְ ח ֶב ֶל ה ַ פּ ַ ע ֲמוֹן , ו ְא ַח ַר כּ ָךְ מ ָ שׁ ַךְ בּ ְ ח ֶב ֶל ה ַ פּ ַ ע ֲמוֹן והקי שׁ בּמק וֹשׁ , וקרא בּקוֹל רם מאוֹד : " ינשׁוּף , אני מענין בּתשׁוּבה ! זה הדב מדבּר כּאן ! " , והדלת נפתחה , וינשׁוּף הציץ החוּצה . " שׁלוֹם , פּוּ . " הוּא אמר . " מה מצב הארוּעים ? " " ע ָצוּב נוֹר ָא , " א ָמ ַר פּוּ , " כּ ִ י א ִי ָה , שׁ ֶ הוּא ח ָב ֵר שׁ ֶ ל ִי , א ִ בּ ֵ ד א ֶת ה ַז ָנ ָב . ו ְהוּא מ ִס ְתוֹב ֵב בּ ִ ג ְל ַל ז ֶה שׁ ָ פוּף ל ְג ַמ ְר ֵי . א ָז אוּל ַי א ַת ָה מוּכ ָן ל ַע ֲשׂוֹת ל ִי טוֹב ָה וּל ְה ַג ִיד לי בּבקשׁה אי ךְ מוֹצאים ל וֹ את הזנב ? " " טוֹב , אם כּן . " אמר ינשׁוּף , " להלן השׁיטוֹת העקריוֹת הנהוּגוֹת בּמקרים מעין אלה . " " מ ָה ז ֹאת אוֹמ ֶר ֶת ה ַ שׁ ְ ט ֻ כּ ָ ר ִיוֹת ע ַל ה ַנ ְעוּגוֹת ? " פּוּ שׁ ָ א ַל , " כּ ִ י א ֲנ ִי ד ֹב שׁ ֶ י ֵ שׁ ל וֹ מעט מאוֹד שׂכל בּרא שׁ , וּמלים אר כּ וֹת מטרידוֹת אוֹתי . " " זאת אוֹמרת , מה שׁצרי ךְ לעשׂוֹת . " " אה , זה מה שׁזה אוֹמר . אז מצדי זה בּסדר גמוּר , " אמר פּוּ בּענוה . " להלן מה שׁצרי ךְ לעשׂוֹת . קדם כּל , להקצצצוֹת פּ ְ רס . שׁנית " - " ר ַק ר ֶג ַע , " פּוּ א ָמ ַר ו ְה ֵנ ִיף כּ ַפּ ָ ה , " מ ָה ע וֹשׂ ִ ים ע ִם ה ַד ָב ָר ה ַז ֶה שׁ ֶ - מ ָה א ָמ ַר ְת ָ? בּדיוּק כּשׁהתחלת להגיד התעטשׁת . " " לֹא התעטשׁתי . " " כּן התעטשׁת , ינשׁוּף . " " תסלח לי , פּוּ , אבל לֹא התעטשׁתי . אי אפשׁר להתעט שׁ בּלי לשׂים לב . " " כּן , אבל אי אפשׁר לשׂים לב אם לֹא היתה התעטשׁוּת . "
|
|