|
|
صفحة: 112
קוראים ומדברים : הפעילות מכוונת להבנת תוכן הריאיון . בתרגיל א התלמידים נדרשים לתמצת את הריאיון לרשימת הנושאים שבהם הוא עוסק . בתרגיל ב התלמידים משלבים מידע משתי סוגות שנלמדו – הריאיון העיתונאי והשיר " עץ הלימון " – על רגשות המשוררת כלפי הטבע . תשובות א . על אילו נושאים משוחחת המראיינת עם אגי משעול ? המראיינת ואגי משעול משוחחות על הנושאים האלה : השימוש בשפה עבור ילדים שלומדים שפה חדשה , המקום שיש לטבע בחיי המשוררת , החיסרון בהיותה משוררת ותיקה . ב . המראיינת מתארת את הסביבה החקלאית שבה גרה אגי משעול . . 1 מה המשוררת מרגישה כלפי הטבע שסביבה ? המשוררת מרגישה שהטבע הוא כל החיים שלה , ולא רק קישוט שנמצא מסביבה . היא חיה אותו ולומדת ממנו והוא מחבר אותה לעונות השנה . הטבע מופיע ברבים מהשירים של אגי משעול ומשפיע על הכתיבה שלה ועל הדימויים שהיא משתמשת בהם . . 2 הביאו הוכחה לכך מהשיר " עץ הלימון " . בשיר " עץ הלימון " אגי משעול כותבת על פריט אחד מהטבע שמקיף אותה – עץ לימון זקן שהיא מבקרת בכל יום . היא נותנת יחס של כבוד לעץ ומעודדת אותו , כי מבחינתה אין הבדל בין הטבע לטבע האדם וצריך לכבד גם את העצים . ג . לפי אגי משעול , במה שונה כתיבתו של המשורר הצעיר מכתיבתו של המשורר הוותיק ? חוש הביקורת של המשורר הצעיר הוא נמוך . לכן קל לו יותר לכתוב ולהתנסות בסוגים שונים של שירה . לעומת זאת חוש הביקורת של המשורר הוותיק הוא גבוה , וזה מונע ממנו לכתוב בחופשיות . המשורר הוותיק כותב פחות מהמשורר הצעיר ולפעמים הוא מפסיק בכלל לכתוב שירים . מבינים ועונים : הפעילות כוללת איתור פרטי מידע בריאיון , והיסק . ( למשל , לא מצוין בריאיון מה שנת הלידה של המשוררת , אך אפשר להסיק שהשנה היא 1946 לפי גילה של המשוררת בזמן קיום הריאיון . ) הפעילות עוסקת גם בהבנת המונח הרב - משמעי " חידה " . תשובות א . לפי הריאיון , כתבו את הפרטים ב " תעודת הזהות " של אגי משעול : שנת לידה : 1946 ארץ לידה : הונגריה מקום מגורים : כפר מרדכי מצב משפחתי : נשואה מקצוע : משוררת , חקלאית ב . אגי משעול אומרת : " זו באמת חידה בעיניי . " ( שורה . ( 20 . 1 מהי החידה ? החידה היא איך אגי משעול , שלא נולדה בישראל , וגדלה בבית שבו לא דיברו עברית , נעשתה למשוררת בשפה העברית . . 2 המשוררת מנסה להסביר את החידה . איך היא מסבירה אותה ? ההסבר הוא שדווקא המעבר בין שתי השפות – בין השפה שדיברו בבית ( הונגרית ) לבין השפה החדשה שדיברו בישראל ( עברית ) , גרם לה לשים לב להבדלים ביניהן ולחשוב על המילים בעברית . השימוש בשתי השפות פיתח אצלה את היכולת " לשחק " עם מילים .
|
|