מבוא

صفحة: 6

התבניות הדקדוקיות והמבנים התחביריים מצומצמים ומוגבלים ליחידות בסיסיות ושכיחות בעלות משמעות תקשורתית במצבים אמיתיים של החיים והלימודים . בתחילת הסדרה , בספר לכיתה ז , מוצגת בתוך ההקשר תבנית הפועל בזמן עבר ובזמן עתיד כדי לאפשר כתיבת טקסטים שיהיו אותנטיים ככל האפשר , גם מבחינת ההיגיון וגם מבחינת הזמנים . בהמשך הסדרה , כל יחידה ( פרק ) משלבת באופן מובנה ומדורג " התמקדות בצורה " ( " Focus on form " ) והתמקדות במשמעות . " גישות מבוססות שיח " מעודדות לנטר ידע הן " מלמעלה " , בבחינת הבנת המסר ועיקרי הדברים , והן " מלמטה " , בבחינת הבנת ההגייה והבנת המילים המסומנות בקטעי הקריאה . הדקדוק ( כלומר המורפולוגיה ומבנה המשפט ) חיוני כל עוד הוא תורם להבנת טקסטים רציפים ובלתי רציפים בשפה הדבורה . ספרות המחקר ( אולשטיין , ע' ומורסיה , מ ' , Grabe , 1991 ; 2014 ) והניסיון המקצועי מראים לנו שעיבוד שיח נעשה בדרך כלל " מלמעלה " ו " מלמטה " בעת ובעונה אחת , וגישה זו מוטמעת בסדרה . הכתיב בסדרה הוא הכתיב המלא חסר הניקוד לפי כללי האקדמיה ללשון העברית , וזאת כדי להכין את התלמידים לקריאה ולכתיבה כפי שייפגשו עמן ברוב ההקשרים הכתובים ( למעט טקסטים המופיעים תמיד מנוקדים – בעיקר שירה וטקסטים מן המקורות היהודיים ) . מילים חדשות מנוקדות בניקוד מסייע , ומסומנים בהן דגשים נשמעים בלבד . שמות שאינם שכיחים , מילים הומופוניות ומילים לועזיות , מנוקדים בניקוד מלא או מסייע . במקרים אחדים יש חריגה מכללי הכתיב חסר הניקוד כדי להקל על התלמידים . שירים שהוכנסו לספר כלשונם נכתבו כמקובל בכתיב חסר ובניקוד מלא , אך גם בשירים סומנו דגשים נשמעים בלבד . בספר לכיתה ח ו - ט , שי "ן שמאלית מנוקדת ואילו שי " ן ימנית אינה מנוקדת . בנושא זה אנו נשענים על הקווים המנחים שבמסמך " ניקוד טקסטים בספרי לימוד לבית הספר היסודי " , המזכירות הפדגוגית , אגף שפות במשרד החינוך , וגם על הניסיון העשיר בהוראת העברית כשפה שנייה . ייצוגים חזותיים ותמונות משולבים בטקסטים המילוליים בסדרה , שכן יש הסכמה כללית שחומרים חזותיים משפרים את הלמידה , מגבירים את העניין , תורמים להבנתם של הסברים קשים ומעודדים יצירתיות ודמיון ( שליטא , ר ' , פרידמן , א ' והרתאן , ר ' , . ( 2011 הסדרה מציגה את האוריינות החזותית על פניה השונות באמצעות שימוש בטקסטים חזותיים מגוונים . כדי ללמוד את מוסכמותיה ועקרונותיה של האוריינות החזותית יש להיחשף להתנסויות כפי שהן באות לידי ביטוי בפעילויות לתלמידים , ולצד החשיפה יש תפקיד חשוב גם להוראה מפורשת המתייחסת למשמעותם של טקסטים חזותיים ( וקסמן , ש ' , . ( 2005 המשורר מאיר ויזלטיר אמר , שכאשר אנו קוראים מילים – אנו מדמיינים תמונות , ואילו כאשר אנו מתבוננים בתמונות – אנו חושבים עליהן במילים ... השפה כתרבות בנויה מתמונות וממילים , ורק השילוב ביניהן עשוי לשקף אותה במלוא עומקה ( בתוך : שליטא , ר ' , פרידמן , א ' והרתאן , ר ' , , 2011 עמ ' . ( 11

السابق  |  التالي