|
|
صفحة: 19
ר קפות ביום הראשון לכיתה א ' אנחנו בוחרים שם לקבוצה שלנו . השם הזה ילווה אותנו עד סוף כיתה י " ב ! מי שרוצה יכול להציע שם , ובסוף עושים הצבעה . אנחנו בחרנו את השם רקפות . ר פת אין כמעט קיבוץ ללא רפת . ברפת של דגניה ב' יש 300 חולבות ) כך נקראות הפרות שנותנות חלב ( . הן נחלבות שלוש פעמים ביום , ובשאר הזמן הן אוכלות , מתקלחות ונחות . הפרות אוהבות לאכול חיטה ותירס , אבל הן הכי אוהבות לאכול מנגו ) בעונה כמובן ( . הפרות חיות ברפת ומובאות לחליבה במכון החליבה . הרפת של דגניה ב ' היא רפת ממוחשבת , אבל בחלק מהקיבוצים יש רפתות אפילו משוכללות יותר . אלו הן רפתות רובוטיות , שבהן לא אדם חולב את הפרות אלא רובוט . ש בועות שבועות הוא חג מיוחד בקיבוץ , גם פעם וגם היום . מקשטים את הטרקטורים בפרחים , רוקדים בין ערימות החציר ומביאים ביכורים מהיבולים . ובימינו יש מנהג נחמד : ההורים מציגים את התינוקות החדשים שנולדו במהלך השנה ... ת ורנות בקיבוץ יש תורנויות ) קצת כמו תורנים בכיתה ( , גם למבוגרים וגם לילדים . אני לא כל כך אוהבת שמגיע השבוע של תורנות חדר האוכל . לפעמים אני מציעה לילדים שאני אכין להם את שיעורי הבית במשך כל השבוע ותמורת זה הם יחליפו אותי בתורנות . ת קציב פעם לכל משפחה היה תקציב עבור כל הוצאה : תקציב לבגדים , תקציב לנסיעות , תקציב לריהוט . התקציב נקבע לפי הצרכים של המשפחה , למשל - לפי מספר הילדים . היום , לאחר ההפרטה , כל משפחה מקבלת תקציב ומחליטה בעצמה מה לקנות בו . ויש קיבוצים שבהם אין בכלל תקציב . כל חבר מרוויח את משכורתו ומוציא אותה כרצונו . התחלנו באידאולוגיה וסיימנו בתקציב . בלי להתכוון יצא שבהתחלה קראנו על הרעיון הקיבוצי המקורי , ובסוף הגענו למה שקורה לקיבוצים היום . רוב הקיבוצים היום דומים יותר ליישובים קהילתיים מאשר לקיבוצים . אבל לא נשכח את הקיבוצים של פעם , שחלמו על חברה שוויונית וצודקת במדינה חדשה , שעבדו את אדמת הארץ , יישבו אותה ועזרו להפריח אותה .
|
|