|
|
صفحة: 14
א ידאולוגיה מילה שקיבלנו משפות אחרות ופירושה : רעיונות שאנשים מאמינים בהם וחיים לפיהם . וזאת הייתה האידאולוגיה של האנשים שהמציאו את הקיבוץ : כל חברי הקיבוץ שווים : לאף אחד אין רכוש פרטי . כל מה שיש בקיבוץ שייך לכולם . כל חברי הקיבוץ שותפים : הם אוכלים יחד בחדר האוכל , מכבסים יחד את הכביסה במכבסה , והילדים גרים יחד בבית הילדים . כל חבר קיבוץ עובד לפי יכולתו . למשל : אם הוא צעיר - הוא עובד יותר . כל חבר קיבוץ מקבל את מה שהוא צריך . למשל : משפחה עם ארבעה ילדים מקבלת יותר ממשפחה עם שני ילדים . ההחלטות מתקבלות באספת הקיבוץ בהצבעה , והרוב קובע . היום חלו שינויים באידאולוגיה הקיבוצית . א ֲ רוחת ארבע בהתחלה אכלנו ארוחת ארבע בבית הילדים . כשהייתי בת שמונה , החליטו בקיבוץ שנאכל ארוחת ארבע בבית ההורים . כמה חיכינו שתגיע כבר השעה ארבע ! אימא לא ממש ידעה לאפות , ולעוגות שלה היה טעם מוזר , אבל לנו לא היה אכפת . רצינו להיות עם ההורים ... ב גדי עבודה בגדים כחולים או אפורים או בצבע חקי שלובשים כל היום בזמן העבודה ואפילו באים אתם בערב לחדר האוכל כדי להראות כמה קשה עבדנו . כי עבודה היא אחד הערכים החשובים בקיבוץ , ומי שעובד הכי הרבה והכי טוב – הוא הכי נחשב . ב ית הילדים מאז שהיינו תינוקות ועד גיל תיכון גרנו בבית הילדים . ישנו שם , אכלנו שם , שיחקנו שם . קראו לזה " לינה משותפת " . אחר הצהריים היינו הולכים לבקר את ההורים , ובערב חוזרים לבית הילדים . ההורים היו מלווים אותנו ומשכיבים אותנו לישון . ואם בלילה מישהו הרגיש לא טוב או סתם היה לו חלום רע , הוא היה מצלצל בפעמון מיוחד - והשומרת הייתה מגיעה . כל פעם חברת קיבוץ אחרת הייתה תורנית שמירה . ההורים שלנו האמינו שככה צריכים לגדל ילדים . יש ילדים שאהבו את הלינה המשותפת ונהנו ממנה , ויש ילדים שהיה להם קשה . היום אין יותר לינה משותפת .
|
|