|
|
صفحة: 9
לכאן ב - 1963 ממרוקו , והם היו בין המייסדים של המקום . ירוחם התחילה כּמעבּ ָר ָה ובהמשך הייתה אחד היישובים החדשים שהממשלה הקימה בנגב עבור העולים החדשים שהגיעו לארץ . המטרה הייתה ליישב ולפתח אזורים רחוקים מהמרכז . ירוחם נמצאת במדבר , ואני רגילה לנוף הזה ואוהבת במיוחד את התקופה שהחלמוֹניוֹת פורחות בה . יש אנשים בירוחם שעובדים באזור התעשייה , במפעלים כמו פניצי ָה שמייצרים בו בקבוקי זכוכית ) שם סבא עבד ( או פּריגוֹ שמייצרים בו תרופות ) שם סבתא עובדת ( . יש אנשים שנוסעים לעבוד מחוץ לעיר , למשל בבאר שבע – חצי שעה נסיעה מירוחם . ההורים שלי עובדים בצבא בבסיס לא רחוק מכאן . לא מזמן הקימו לא רחוק מירוחם בסיס צבאי גדול - עיר הבה " דים – ויש אנשים מירוחם שהתחילו לעבוד שם . כשאבא גדל כאן הוא הכיר כמעט את כל האנשים . היום זה קצת אחרת כי ירוחם גדלה מאז , והקימו בה שכונות חדשות . בירוחם יש חילונים , מסורתיים , דתיים וחרדים , עולים וותיקים , וגם בדואים שגרים באזור . הם באים לירוחם לעשות קניות ולסידורים בבנק ובדואר . האווירה בירוחם היא אווירה קהילתית . כשעברנו לגור בשכונה החדשה , הגיע אלינו " מצע ָד " של עוגות ובישולים . כל שכנה הביאה משהו ובירכה אותנו . המקום האהוב עליי : אני אוהבת את האזור של האגם . זה אגם מלאכותי שנמצא באמצע פארק ירוחם , בכניסה ליישוב . יש שם מתקנים לילדים ואפשר גם לדוג שם , אבל אסור להתרחץ . לפעמים יש שם הופעות , וביום עצמאות כמעט כל היישוב מגיע לשם לחגוג . כשאהיה גדולה : אני רוצה להיות מורה . אני באגם ירוחם , המקום האהוב עלי אימא ואני מכינות אוכל
|
|