מסע אל העבר סיפורי סבתא

صفحة: 29

מושב בן שמן " כבר בגיל 8 או 9 נ ָשׂ ָאנוּ בּנטל העבודה . כולם עבדו ועזרו להורים . לפני ההליכה לבית הספר היינו קמים מוקדם מאוד , לערוֹם חציר , לאסוף מלפפונים ... ועבודה לא חסרה . כשהייתי בת 11 הייתי עוברת מבית הספר דרך חור שהיה בגדר , מכינה את הרפת לחליבת צהריים , שאבא יבוא מהשדה רק ל ָשׁבת ולחלוב . אין ספק שכל זה השפיע על יכולת הקליטה בלימודים , אבל לא הייתה ברירה . " מושב זכריה " בהתחלה לא הייתה עבודה ולא היה אוכל . היינו הולכים להרים שמסביב לקטוף תאנים וזיתים מהעצים שגדלו שם ואז היינו הולכים למכור אותם בעיר כדי לקנות קצת מצרכים . " מושב צפית " תנאי החיים היו קשים מאוד : חשמל לא היה לא מקרר ולא טלוויזיה ; תאורה הייתה מעשׁ ָשׁיוֹת נפט מפייחוֹת , והבישול – בפּרימוּס או פּתילי ָיה , שגם כן דלקו על נפט . החמאה שהוחזקה ב״ארון אוויר״ – מין ארון בקיר שהיה פתוח לאוורור מהחוץ - נמסה בקיץ , ואוכל בישלו בכל יום בכמויות קטנות שהספיקו לאותו יום , כי לא היה איפה לאכסן בקירור את מה שנשאר . השירותים והמקלחת היו בחוץ ליד הרפת , והמים היו קרים כל השנה . בחורף חיממו מים בדוד גדול על הפרימוס כדי שיהיה אפשר להתרחץ . חלות לשבת אימא אפתה בּטאבּוּן מחמ ָר שנבנה בחצר ; התנור היה עשוי מאדמת חמר ָה קשה מעורבת בקש , והותקנה לו ארובה . גם השכנים היו נעזרים בטבון זה לאפיית חלות לשבת . " מושב גיאָה " במושב התקבץ אוסף אנשים שדיברו שפות שונות ובאו ממקומות שונים עם מנהגים שונים . נוצרו מצבים ששני אנשים שומרים על המושב , ובין שניהם אין שפה משותפת בכלל . האחד דובר יידיש והשני מרוקאית שוטפת . " מושב פרחיה , 1954 צילום : טדי בראונר , לע "מ מושב בית חנן , 1943 צילום : זולטן קלוגר , לע "מ

السابق  |  التالي