|
|
صفحة: 29
לכל צעירה ערבייה שעמדה להתחתן היה סוּנדוּק . בסונדוק היא שמרה את הנדוּני ָה שלה . נדוניה היא החפצים שהכלה מכינה או מקבלת מהוריה לכבוד החתונה : שמלות , תכשיטים , מפות שולחן , כלי מיטה וכדומה . כשאישה ערבייה התחתנה , היא עברה להתגורר ביישוב שבו גר בעלה ) וכך זה ברוב המקרים גם היום ( , ואת הסונדוק היו מביאים לבית החדש ביום שלפני החתונה . כל נכד אוהב להציץ בסונדוק של סבתא שלו ולגלות שם אוצרות מן העבר . האוצרות האלה הם לא סתם חפצים . אלה הם הזיכרונות שסבתא אספה במשך השנים . אני אהבתי לבחור מהסונדוק של סבתא חפץ מעניין , ולסבתא תמיד היה סיפור לספר עליו . בסונדוק של סבתא שלי הכי אהבתי את " השמלה המלכותית " , שמלת החתונה הרקומה . סבתא סיפרה לי שהתחילה לרקום את השמלה כשהייתה בת ! 6 את מלאכת הרקמה היא למדה מאימא שלה . לאחר סיום עבודות הבית , כשעדיין היה אור בחוץ , היו הנשים במשפחה יושבות בחצר הבית , משוחחות ורוקמות . תוך כדי עבודה , המבוגרות היו מלמדות את הצעירות לרקום . רקמה איננה מלאכה פשוטה , היא דורשת ריכוז ודייקנות , וכמובן גם יצירתיות . הרקמות היו צבעוניות ושמחות , וכל אישה בחרה לעצמה את הדוגמה שתרקום על שמלתה . היום רוב הנשים הערביות אינן רוקמות , ורובן גם לא לובשות בגדים רקומים . אבל הרקמה היא עדיין חלק מהמסורת הערבית . באירועים חגיגיים לפעמים לובשים שמלות רקומות של פעם , ואז אני תמיד נזכרת בסבתא שלי ... אני ענבל נאסר א - דין מדלית אל - כרמל שעל הר הכרמל . אני דרוזית . גם אצל הדרוזים יש סונדוק , וזה הסוּנדוּק של סבתא שלי . היא התחתנה לפני יותר מ – 40 שנה ובסוּנדוּק הזה היא שומרת כל מיני חפצים שהיא הכינה לקראת החתונה שלה , כמו מטפחות ומפיות . צילומים : סונדוק - ; I nav S kum / kcotsrettuhs . moc ענבל : עאליה נסר אל - דין
|

|