|
|
صفحة: 125
לדעת הכותב , מנדלסון ראה ביידיש - השפה שהתורה תורגמה אליה ובה לימדו במוסדות החינוך היהודיים - שפה נמוכה שאינה ראויה ללימוד התורה . הוא חשב כי עדיף תרגום התורה לגרמנית - שפה שעושרה הלשוני רב , בניגוד ליידיש . הוא האמין כי הקריאה בתורה בתרגום לגרמנית עשויה להביא לקריאה מדויקת יותר של הכתוב ולשפר את הבנתו . מלבד כל זאת , מנדלסון סבר כי תרגום התורה לגרמנית אף יעשיר את התרבות היהודית . הוא סבר כי פעולה כזאת תסייע ליהודים להשתלב בסביבה שבה הם חיים , ולהראות שהם אמנם מקיימים את אמונתם ואת דרך חייהם הייחודית , אך הם עושים זאת תוך התערות בתרבות הגרמנית ובעם הגרמני . חשוב להעיר כי החומש שהוציא מנדלסון כלל גם פרשנות לתורה , שנקראה ביאור . הפרשנות נכתבה בידי מנדלסון וחבריו , כהמשך לפרשנות המסורתית לתורה , אך הדגש היה על כתיבת הדברים בשפה הגרמנית - דבר שהיה חידוש לאותה תקופה . כאשר הגדיר מנדלסון את הציפיות שלו מהתרגום , הוא אמר : זהו הצעד הראשון לקראת התרבות , אשר ממנה , למרבה הצער , מרוחקת אומתי מרחק רב כל כך עד שאפשר להתייאש מן האפשרות של שיפור . מתוך : שמואל פיינר , גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי - משה מנדלסון , עמ׳ 103 אומתי – האומה שלי , העם שלי . הכוונה להוציא את התרגום לתורה לא התקבלה יפה בציבור היהודי . קבוצת רבנים תקפה את הוצאת התרגום , והביאור שהתלווה אליו , בטענה שיגרמו לכך שהתלמידים יעדיפו ללמוד את החומש בגרמנית ולא ביידיש . הם תקפו את הוצאת התרגום גם מפני שחששו שלימוד התורה בגרמנית יבוא על חשבון לימודי קודש אחרים , שלהבנתם היו חשובים יותר . מנדלסון לא נרתע , ולמרות האיומים הוא החליט לפרסם את החיבור . וכך כתב על דברי ההסתה נגד פרסום הספר : לאמיתו של דבר הסערה סביב ספרי האומלל לא הטרידה את מנוחתי במאומה . אף קנאי לא יוכל בקלות להרתיח את דמי הקר , [ ... ] אני מבקש שיעזבו אותו ללא התערבות חיצונית כך שנוכל לראות מה האמת כשלעצמה , ללא הפרעה של שיקולים חיצוניים , מסוגלת לפעול בקרב האומה שלי . מתוך : שמואל פיינר , גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי - משה מנדלסון , עמ׳ 105 במבט לאחור , התרגום והפירוש של מנדלסון וחבריו תרם רבות לשילובם של היהודים בגרמניה . בדור שלאחר מכן , חלק גדול מהיהודים תושבי גרמניה דיברו גרמנית והיו חלק מהחברה הגרמנית . הידעתם ? מנדלסון , אשר היה פילוסוף ידוע ששמו הלך לפניו , ביקש בכתביו ובמעשיו לגרום לסביבתו ( יהודים ושאינם יהודים ) להבין שיש אמיתות שהן משותפות לכול , כמו – כל בני האדם שווים , ולכן הוא תמך וקידם השגת שוויון זכויות מלא ליהודים בברלין . נוסף על כך , במעשה תרגום התורה מנדלסון פתח פתח ליהודים להתערות בחיי החברה הכלליים . זאת כדי לאפשר שיח בשפה משותפת ( גרמנית ) על ערכים שהם משותפים לכול , כמו אהבת הבריות , שוויון זכויות , ולימוד לשם הלימוד ולא לצורך פרקטיקה מסוימת . מהו ההבדל בין טקסט מקור ובין טקסט מתורגם ? חשבו : כיצד השפה מביאה אתה תרבות ? כיצד השפה יכולה לסייע ליצירת עושר תרבותי או להפך - לרדד את התרבות ? חשבו על שירים שאתם מכירים או על מילות סלנג לעומת מילים תקניות . הביאו דוגמאות מהשפות שאתם מכירים - עברית , אנגלית , ערבית , רוסית , אמהרית או כל שפה אחרת .
|
|