|
|
صفحة: 50
תיקון תקנות - לזכור את המקדש ולחיות בלעדיו מטרת התקנות הייתה להעביר את המסר שניתן להמשיך בחיים הדתיים לאחר חורבן בית המקדש וחורבן ירושלים , גם אם הדרך כעת שונה מעט . רבן יוחנן בן זכאי בוחר בדרך של שיקום העם מן החורבן , והוא מדגיש את ההמשכיות של היצירה היהודית ושל העם היהודי דרך בניית מסגרת רעיונית חדשה ליהדות . הדרך שהוא מציע מתבססת על לימוד התורה וגמילות חסדים , ולא על עבודת הקורבנות בבית המקדש . גם קודם לכן הייתה מסורת של לימוד תורה , והחכמים הנהיגו את העם ופעלו בתוך ירושלים לצד עבודת הכוהנים במקדש , אך בית המקדש היה מקום שאיפשר לכל יהודי לבטא סליחה או הודיה ולבצע חובה על ידי מעשה . לפי המסורת , רבן יוחנן בן זכאי יצר מסגרת שתשמש תחליף לדברים שנעשו בבית המקדש ולא התאפשר לבצעם לאחר חורבן הבית . נביא לדוגמה תקנה שתיקן ריב " ז , הנוגעת לראש השנה . המצווה המעשית היחידה שהתורה מצווה עליה בראש השנה , מלבד הקרבת קורבנות , היא התקיעה בשופר . בראש השנה שחל ביום חול נהגו לתקוע בשופר בכל יישוב ויישוב , ואילו בראש השנה שחל בשבת היו תוקעים בשופר רק בבית המקדש : יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת - במקדש היו תוקעים , אבל לא במדינה . מתוך : משנה , מסכת ראש השנה , פרק ד משנה א עלתה השאלה - מה יעשו כשאין מקדש ? האם לא יתקעו כלל בשופר בראש השנה שחל בשבת ? תקנתו של ריב " ז בהמשכה של המשנה , באה לענות על שאלה זו : [ ... ] משחרב בית המקדש , התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין . מתוך : משנה , מסכת ראש השנה , פרק ד משנה א שיהו תוקעין – שיהיו תוקעים , שיתקעו בשופר . . 1 מהו השינוי שחולל ריב " ז ? . 2 כיצד נתן השינוי של ריב״ז פתרון לחיים יהודיים ללא בית מקדש ? . 3 האם הפתרון הזה כלל , לדעתכם , גם זכר למקדש ? כיצד ? . 4 כיצד מבטאת התקנה הזאת חידוש כללי בגישה לחיים ללא מקדש ? הידעתם ? בתקופת חז " ל הכינוי " רבן " רווח רק לליווי שמותיהם של נשיאי ישראל , צאצאיו של הלל הזקן . רבן יוחנן בן זכאי כונה " רבן" אף על פי שלא היה מצאצאי הלל הזקן , ואף ייתכן שלא היה נשיא .
|
|