|
|
صفحة: 170
הקולות החיצוניים , הספקות לגבי העברית - כל אלה לא גרמו ללאה גולדברג לוותר על היעד שהציבה לעצמה . שאיפתה העמידה לפניה אתגרים , והיא החליטה לעמוד בהם . גם על כך אפשר ללמוד מתוך יומניה : 3 . 11 . 1927 ( גיל 16 ) ולו את השפה העברית ידעתי יותר , לו יכולתי להרגיש את הניואנסים הכי קלים שבה , הייתי מרגישה את כל הספרות העברית עוד הרבה יותר ברור , והיא הייתה פועלת עלי הרבה יותר מאשר הרוסית ) ברוסית אינן חסרות לי מילים ( . ואולם אני עוד אדע את העברית . אלמד ואדע . בזאת אני בטוחה . 29 . 11 . 1927 ( גיל 16 ) אני בעצמי מתפלאת כמה איטית עתה עבודתי . כי שעה וחצי כתבתי היום את " גן השושנים " שלי , וכתבתי רק כשני דפים שטעונים עוד תיקונים רבים . לפנים הייתי כותבת בקלות כזו ! אבל בכל זאת נדמה לי שהתקדמתי עתה , שלמדתי לעבוד על יצירותי , לשכלל וללטוש את סגנוני . בשנה הבאה אלמד עברית . אז בוודאי אכתוב יותר טוב . 1 . 1 . 1928 ( גיל 16 ) היום חשבתי הרבה בדבר סיפורי ובאתי לידי הסכמה שכולם רעים , מפני שאיני יודעת עברית ומלבד זאת חסרות לי עוד הרבה ידיעות . אבל זה אינו מצער אותי ביותר . אחרת גם לא יוכל להיות . עודני צעירה מאוד ועלי ללמוד הרבה , הרבה . כמה שרק אפשר . אני חושבת שבשנה הבאה אכתוב הרבה יותר טוב . מתוך : יומני לאה גולדברג , עמ ' 147 , 128 , 117 ניואנס – הבדל דק ועדין במשמעות . לפנים – בעבר . ללטש – לשפר , לדייק ולשכלל את היצירה . בדבר – על אודות . ובאתי לידי הסכמה – הגעתי למסקנה . . 1 לאה גולדברג כותבת את יומנה בעברית , ולמרות זאת היא חושבת שעליה להשתפר בשפה העברית . מצאו שני ציטוטים שמצביעים על הרצון שלה להשתפר . . 2 לאה גולדברג כותבת בקטע השלישי " אבל זה אינו מצער אותי ביותר . " א . למה היא מתכוונת ? מה היה יכול לצער אותה ? ב . מדוע היא מתגברת על כך ולא מצטערת מאוד ? ג . כיצד ההתגברות שלה יכולה לקדם אותה בדרך למימוש השאיפות שלה ?
|
|