הלל ושמאי

صفحة: 27

הגר שרצה להיות חסידה שוב מעשה בנוכרי שבא לפני שמאי . אמר לו [ הנוכרי לשמאי ] : גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת . דחפו באמת הבניין שבידו . בא לפני הלל - גיירו . אמר לו [ הלל לגר ] : " מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך " - זו היא כל התורה כולה , והשאר - פירוש הוא לכלל זה . לך תלמד . מתורגם ומעובד לפי : תלמוד בבלי , מסכת שבת , דף לא עמוד א הידעתם ? הכלל שציטט הלל בתשובתו לגר - " מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך " - הוא אחד הכללים שתפסו מקום חשוב בהגות היהודית והכללית לאורך מאות שנים . הוא מעניק פירוש מחודש לאחד מפסוקי התורה : " ואהבת לרעך כמוך " ( ויקרא יט , יח ) . רבים השתמשו במשפט החברתי הזה ככלל שכל התורה מבוססת עליו , כערך מוביל בתפיסת היהדות . קראנו שני סיפורים על הלל ושמאי . שניהם באותו נושא – גיור , ובשניהם אותם דפוסי התנהגות של כל אחד משני האישים . נראה שהבחירה של המספר להשתמש בסיפור על גיור נועדה להראות לנו דוגמה למחלוקת בין הלל ושמאי סביב נושא מרכזי וחשוב , שדרכו ניתן להכיר את אופיו ואת סגנון התנהלותו של כל אחד מהם : שמאי דוחה ואילו הלל מקבל - אבל לא בצורה פשוטה אלא עם עיקול קל בעלילה ... גם שמאי וגם הלל מסכימים על אותם הדברים . שניהם אוחזים באותם הערכים : התורה שבעל פה ניצבת לצד התורה שבכתב , ולא ניתן ללמוד את כל התורה על רגל אחת . ההבדל ביניהם נעוץ בדרך . וכאן השאלה שעולה היא : האם הולכים היישר אל המטרה ואל מימוש הערך כלשונו , כשכל סטייה מהדרך אינה אפשרית ואפילו מתפרשת כהתרסה ( שמאי )? או הולכים בדרך של קבלת הבקשה והכלה שלה , ובסופו של דבר מגיעים למימוש של הערך שמחזיקים בו , וגם מכילים בקשות בלתי אפשריות ( הלל )? בסיפור הראשון שמאי אינו מוכן לקבל את ההתנגדות של הנוכרי לתורה שבעל פה . גם הלל אינו מקבל זאת , אבל הוא קשוב לרצון של הנוכרי להיות חלק מהקהילה , והוא מגייר אותו ללא דין ודברים . בשיח הראשוני עם הגר הוא אינו מציין את התנגדותו אלא רק בשיח השני או השלישי , ואותו גר - רק אחרי שהוא מתחיל ללמוד , מבין את טעותו . גם בסיפור השני - ברור להלל שאי אפשר ללמוד את התורה על רגל אחת , וברור שיש להשקיע ימים ושנים כדי להקיף את כל הידע הדרוש . ואף על פי כן הוא בוחר משפט אחד , רב - משמעות ומלמד , ויוצר דרכו את הקשר עם הגר . רובנו מזדהים עם הלל המכיל והמקבל , הגמיש , המוכן לתת לכל אחד את מקומו . אבל בואו נחזור גם לנקודת מבטו של שמאי . מגיע אדם שרוצה להיות יהודי , אבל רוצה לקבוע את התנאים ואת הגבולות - הוא יהיה זה שיקבע מי יהיה יהודי ומי לא . האם אפשר להבין מדוע שמאי אינו מסכים לכך ? כדי לענות על השאלה , דמיינו אפשרות כזאת : חבר פונה אליכם בבקשה להצטרף לפעילות או למשחק שלכם , אבל הוא מציב מיד תנאים : הוא מוכן לעשות רק חלק ממה שאתם מציעים , או להגדיר את כללי המשחק כפי שהוא רואה אותם . איך תרגישו ? האם תקבלו אותו או תדחו אותו על הסף ? מה יקבע את החלטתכם ? ומדוע הצבת התנאים מיד בעת הכניסה מרתיעה כל כך ? . 1 " ללמוד את התורה כשאני עומד על רגל אחת " - למה הכוונה ? ( חשבו : כמה זמן אפשר לעמוד על רגל אחת ?) . 2 מדוע , לדעתכם , הגיב שמאי לבקשתו של הנוכרי בדחיפה ? מה הכעיס אותו בבקשתו של הנוכרי ? . 3 מה אתם חושבים : האם אכן מה שאמר הלל לגר , שהכלל " מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך " הוא כל התורה כולה - נכון ? ואם לא , מדוע אמר זאת הלל לגר ? . 4 כיצד תשובתו של הלל היא גם מענה עקיף לבקשתו של הגר - " גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת " ? . 5 מהו המכנה המשותף של שני הסיפורים ? האם אפשר לתאר בעזרתם את דמויותיהם של שמאי ושל הלל ?

السابق  |  التالي