|
|
صفحة: 223
הקידוש הוא חלק מטקס הפתיחה של השבת , והוא יוצר הבחנה בין ששת ימי השבוע ובין השבת . קיימים עוד טקסים , לדוגמה : הדלקת נרות ותפילת קבלת שבת , המתקיימות בזמן שבין כניסת השבת , באור דמדומים , ובין החושך המוחלט . בתפילת " קבלת שבת " משולבים יחד פרקי תהלים לצד פיוטים * שונים . אחד הפיוטים המושרים בכל קהילות ישראל הוא " לכה דודי " . הפיוט חובר במאה ה - 15 בידי ר ' שלמה אלקבץ . * הבאנו רק את שני הבתים הראשונים של הפיוט ואת הפזמון החוזר , שניתן ללמוד מהם על תפיסתו של הפייטן לגבי השבת ועל חשיבותה בעיניו : לכה דודי ר׳ שלמה אלקבץ לכה דודי לקראת כלה , פני שבת נקבלה . שמור וזכור בדבור אחד , השמיענו אל המיחד , ה ' אחד ושמו אחד , לשם ולתפארת ולתהלה . לקראת שבת לכו ונלכה , כי היא מקור הברכה , מראש מקדם נסוכה , סוף מעשה במחשבה תחלה . הפייטן מדמה את השבת לכלה , והוא מזמין את כולנו , המדומים לאהוב של הכלה , לצעוד לקראתה ולקבל את פניה . האל השמיע לנו בבת אחת את שתי המילים שבעשרת הדיברות - " שמור" ו " זכור " . ואותו אל הוא אחד ויש לו משמעות אחת בעולם - שם לתפארת ולתהילה . בואו נצא לקבל את השבת , כי ממנה מגיעה הברכה . השבת נוצרה " מראש , מקדם " , כלומר במהלך מעשה הבריאה , אך למעשה היא הייתה בתכנון עוד לפני שהעולם נברא - לא כניגוד לימי העבודה אלא כרעיון שעומד בפני עצמו . קראו את הפיוט ואת ההסברים שלצדו פעם נוספת : לפי התיאור של הפייטן ביחס לשבת - לכה דודי לקראת כלה – מהי הרגשתו לגבי השבת ? פיוט שיר קודש , שהוא חלק מתפילה או מטקסים דתיים אחרים ( חתונה , ברית מילה ) . הפיוטים חוברו והשתלבו בחיי היהודים כבר מהמאות הראשונות לספירה ועד ימינו . לפיוטים יש מקצבים ומבנים שונים , וכל דור העניק להם את האופי המיוחד שלהם . ר ' שלמה אלקבץ חכם יהודי שחי במאה ה - 16 בצפת . עסק בחוכמת הנסתר וכתב פיוטים רבים . אחד מפיוטיו הנודעים הוא "לכה דודי " , שהוכנס לכל סידורי התפילה . כולנו השתתפנו או צפינו בטקסי פתיחה שונים במהלך חיינו , לדוגמה : טקס הכניסה לכיתה א ולחטיבת הביניים , טקס הפתיחה של אירועי יום העצמאות , טקס פתיחת האולימפיאדה . אילו טקסי פתיחה נוספים אתם מכירים ? מהם טקסי הפתיחה הקיימים בשגרת החיים שלכם ?
|
|