|
|
صفحة: 50
מצוה עוברת מצוה שאדם עלול להפסיד הּ אם לא יקימנה מיד . לדגמה : אם אדם לא נותן צדקה לעני שבא לב קּ ש נדבה – יכול להיות שהעני ילך למקום אחר ובינתים הוא יפסיד את המצוה . מצוה , עומד למצוה דּ בר שמיעד לשמוש במצוה , ויש בו הלכות מיחדות . לדגמה : מי שמריח אתרוג של מצוה , שבמשך ימי חג הסכות הוא עומד למצוה – נחלקו הפוסקים אם יכול לברך עליו ברכת ' אשר נתן ריח טוב בפרות ' , או , מכיון שהאתרוג עומד כּ עת למצוה ואינו עומד לריח , אין לברך עליו . וראו גם : ' הקצה למצותו' מצוה שׁ הזמן גּ רמא , מצוה שׁ אין הזמן גּ רמא מצוה ש קּ יומ הּ תלוי בזמן מסים בלבד ואין צרך לקימ הּ בזמן אחר . כלומר , מצוה שה זּ מן גורם לחיוב קיומ הּ . לדגמה : שופר , סכה . מצטער ( מצטערים ) מ צּ ב שבו אדם פטור מ קּ יום מצוה בשל צער שנגרם לו . לדגמה : ישיבה בסכה כשיורד גשם גורמת צער לאדם . מראית עין דּ ברים שנאסרו על ידי חכמים , מ שּׁ ום שעלולים לטעות בכונת מי שעו שׂ ה אותם . לדגמה : אסור ליהודי ירא שמים להכנס לחנות שמוכרים ב הּ מאכלים לא כשרים כדי לפרט כסף , כדי לא להטעות את האנשים הרואים אותו , שיחשבו בטעות שהחנות כשרה או שיחשדו בו שהוא קונה דּ ברים שאינם כשרים . מ שּׁוּ ם ס כּ נה ראו : ' סכנה , מ שּׁ ום סכנה ' . ' פ קּ וח נפש ' . מתע סּ ק בּ עלמא מי שעו שׂ ה פעלה ללא מ טּ רה מיחדת אלא כבדרך אגב . על פעלות שונות האסורות בשבת נאמר כי אם הפעלה נע שׂ תה ' כמתעסק בעלמא ' – ה דּ בר מפחית מחמרת הענין . לדגמה : בשבת אסור למ דּ ד שום דּ בר כשיש לו בכך כונה מיחדת , אך אם מודד שלא לצרך אלא כמתעסק בעלמא – מתר . ראו גם : ' דּ בר שאינו מתכון ' . נמלך חזר בו , התחרט . לדגמה : אדם שסים את סעודתו וכבר התכונן לברך ברכת המזון ונטל ' מים אחרונים ' , אלא שפתאום חזר בו ( נמלך ) ורוצה להמשיך לאכל מן הלחם , עליו ל טּ ל שוב את ידיו ולברך ברכת ' המוציא ' .
|
|