|
|
صفحة: 68
לא לפר שׁ מן ה צּבּוּ ר לפעמים ההלכה מורה לאדם לנהג באפן מסים כדי לא להיות שונה מכלל ה צּ בור . למחות התורה דּ ורשת שאדם לא רק ישמר בעצמו את ההלכה אלא גם יכון יהודים אחרים לשמר עליה , ואם רואה אדם אחר שמזלזל בהלכה מסימת חובה למחות בידו . לפעמים כותבים הפוסקים שיש הלכה מסימת שרבים מזלזלים ב הּ מחסר ידיעה , ואין למחות בּ ידם כי ( לפי המ צּ ב ה קּ ים ) נראה ש זּ ה לא יועיל . מחאה ראו : ' למחות ' . מצוה ה בּ אה ליד אל תּ חמיצ נּ ה אם יש לאדם הזדמנות לקים מצוה – אל לו לדחות הּ לזמן מאחר יותר , אלא לקימ הּ מיד כשמתאפשר . לדגמה : נוהגים להתחיל בבנית הסכה מיד לאחר יום הכפורים , כי ' מצוה הבאה לידו אל יחמיצנה ' . ראו : ' אין מעבירין על המצוות' מ תּ וך שׁ א ל שׁ מ הּ בּ א ל שׁ מ הּ כאשר אדם מקים מצוה לתועלת צדדית של רוח פרטי וכ דּ ומה ולא לשם שמים ( ' שלא לשמ הּ ' ) , יש ערך למצותו מ שּׁ ום שלבסוף יקימ הּ לשם שמים ( ' לשמ הּ ' ) . ס כּ נה , מ שּׁוּ ם ס כּ נה לעתים אסרו חכמים דּ ברים מסימים מ שּׁ ום ' סכנה ' . למשל , בצל קלוף שעבר עליו לילה שלם , לפי חז " ל יש סכנה באכילתו כי שורה עליו רוח רעה . ועל כך אמרו חז " ל : ס כּ נ תּ א חמירא מא סּוּ רא ( סכנה חמורה אפלו מאסור ) . ראו גם : ' חולה שיש בו סכנה ' . על מלכ וּ ת שׁ מים יהודי צריך להרגיש כל ה זּ מן ' על מלכות שמים ' . כלומר , שהוא אינו בודד ועצמאי לע שׂ ות כרצונו , אלא נתון לשליטתו ומלכותו של ה קּ דוש ברוך הוא . ה זּ מן הע קּ רי שבו מתח זּ קים בקבלת על מלכות שמים הוא בעת אמירת קריאת שמע . ק בּ לת על מלכ וּ ת שׁ מים ראו : ' על מלכות שמים ' . שׂ מחה שׁ ל מצוה שׂ מחה ה קּ שורה למצוה , כגון שירה ור קּ ודים לכבוד חתן וכלה . יש זכות מיחדת להשתתף ב שׂ מחת מצוה ואף התירו לצרך זה אסורים מסימים . המ שּׂ ג מקבל גם בהקשר של ה שּׂ מחה שנדרשת מהאדם בעת קיום כל מצוה . ראו גם : ' סעודת מצוה ' .
|
|