|
|
صفحة: 49
טרח צ בּוּ ר ( טרחא דצ בּוּ רא ) חז " ל מדגישים שיש להתח שּׁ ב בטרח ה צּ בור , ולכן אין להאריך יתר על המ דּ ה בעניני צבור . כמה דּ ינים משפעים מה צּ רך להתח שּׁ ב בטרח ה צּ בור . לדגמה : שליח - צבור ש טּ עה בתפלת הלחש שלו אינו חוזר ומתפלל ( כיחיד ) אלא סומך על התפלה שיתפלל שנית בתור שליח ה צּ בור , מפני טרח ה צּ בור – שיאלץ להמתין זמן רב לחזרת ה שּׁ " ץ . י שׁ להס תּ פק שׁמּ א ... ב טּ וי הלכתי המציין מ צּ בים של ספק וחשש . ראו : ' ספק ' . ' חשש ' . כּוּ נה ( לכ וּ ן , מכ וּ נים ) בקיום המצוות נדרש האדם לרכז את מחשבתו לשם קיום המצוה . להלן כמה דּ גמאות : א . בזמן תקיעת ה שּׁ ופר בראש ה שּׁ נה צריך לכון לצאת ידי חובת מצות שופר . ב . בזמן התפלה , כשאומרים את המלים מן הס דּ ור , יש להתכון למה שאנו אומרים ולהבין את משמעות המלים . ג . כשיש על ה שּׁ לחן כמה מיני מאכל שברכתם זהה , מספיק לברך על אחד מהם ולכון בשעת הברכה שהברכה תחול גם על המאכלים האחרים , ואז אין צרך לברך על כל אחד מהם בנפרד . ד . כשמקימים מצוה צריכים לכון לע שׂ ות את רצון ה שּׁ ם . ה . יש גם כונה לע שׂ ית אסור : אדם נחשב לעובר עברה במזיד , רק אם התכון לע שׂ ות את האסור . לצאת מידי ספק ראו : ' לצאת ידי הספק ' . לצרך ראו : ' לצרך מצוה ' . לצרך מצוה מע שׂ ה מסים או דּ בור , שהוא עצמו אינו מצוה אבל הוא נע שׂ ה לצרך מצוה . לדגמה : יש פעלות שאסור לע שׂ ותן בחל המועד , אך אם פעלה זו היא לצרך מצוה מתר . מזיד אדם שעבר עברה בכונה , שלא בשוגג . וראו גם : ' שגגה ' . מפני דרכי שׁ לום ראו : ' דּ רכי שלום ' .
|
|