|
|
صفحة: 66
מצוות – לאו להנות נ תּ נ וּ המצוות – לא כדי להנות מהן נתנו ( אלא כדי לקימן ) . לדגמה : מי שנדר על עצמו שלא יקבל שום הנאה מפלוני , מתר לו לשמע ממנו תקיעת שופר ולצאת בזה ידי חובה . ואין זה נחשב שהוא נהנה מחברו , מ שּׁ ום שתקיעת שופר היא מצוה ואיננה ענין של הנאה . וראו גם : ' הנאה' מקצת ה יּ ום כּ כ לּ ו חלק קטן מהיום נחשב ככלו . לפעמים מספיק לע שׂ ות דּ ין מסים בחלק קטן מן היום ( ' מקצת היום ' ) , וה דּ בר נחשב כאלו נמשך על כל אותו היום ( ' ככלו ' ) . לדגמה : יש הסבורים כי גם ביום ל " ג בעמר יש לנהג מקצת דּ יני אבלות , כדין ימי ספירת העמר . ובכל זאת הם מתירים להסתפר ולהתחתן בל " ג בעמר החל מהבקר , כי כיון שלא מסתפרים ולא מתחתנים במשך הלילה והתחלת הבקר , נחשב כאלו נהגנו אבלות במשך היום כלו והוא נחשב בכלל ימי האבלות . נ שׁ ים פט וּ רות מ מּ צוות ע שׂ ה שׁ הזמן גּ רמא נשים פטורות מלקים מצוות התלויות בזמן . לדגמה : נשים פטורות ממצות ישיבה בסכה , מכיון ש זּ ו מצוה המגבלת לימי חג הסכות בלבד . אך מתר להן לקימן אם ירצו . ס כּ נ תּ א חמירא מא סּוּ רא ראו : ' סכנה , מ שּׁ ום סכנה ' . ספק . ספקא דאוריתא לחמרא , ספקא דר בּ נן לק לּ א ספק דּ ברי תורה – להחמיר , ספק דּ רבנן – להקל . במקרה של ספק הלכתי – כאשר מדבר באסור דּ אוריתא נוטים להחמיר , וכאשר האסור הוא מ דּ רבנן נוטים להקל ( בדרך כלל ) . תּ דיר ו שׁ אינו תּ דיר – תּ דיר קודם מצוות שמקימים אותן בתדירות גבוהה , קודמות למצוות שמקימים אותן בתדירות נמוכה יותר . לדגמה : בקריאת התורה של ראש חדש טבת , שהוא גם אחד מימי החנכה , קוראים קדם את הפרשה ה שּׁ יכת לראש חדש ואחר כך את הפרשה ה שּׁ יכת לחנכה – מ שּׁ ום שראש חדש חל לפחות 12 פעמים בשנה ( תדיר ) , ואלו חנכה רק פעם בשנה ( אינו תדיר ) .
|
|