|
|
صفحة: 53
בשבת . ההג דּ רות ל ' רשות הרבים ' הן : א . שטח שרבים מהלכים בו . ב . שאין עליו תקרה . ג . שרחבו למעלה מ - 16 אמה ( כ - 8 מטרים ) . ישנם המוסיפים תנאי נוסף והוא שיעברו בו או שיהיו בסביבתו ש שּׁ ים רבוא ( 600 , 000 ) איש ביום , כמספרם של דּ ור המדבר . לכן כיום רב הערים והרחובות , אינם נחשבים לשיטה זו ' לרשות הרבים ' . למע שׂ ה , לדעה זו , בי שׂ ראל רק ' נתיבי אילון ' או ' כביש גהה ' – ויש הסוברים שגם נמל תעופה בן - גוריון – הם רשות הרבים . שׁ גגה (בּשׁ וגג ) כאשר אדם עו שׂ ה מע שׂ ה שאינו יודע כי הוא אסור . לדגמה : אדם שאכל מאכל שהיה נראה כשר כהלכה , אך למע שׂ ה הוא לא היה כשר . שׁ ליח , שׁ ליח וּ ת יש מצוות שאף שהאדם מחיב לע שׂ ותן , הוא יכול לשלח את חברו שיע שׂ ה אותן במקומו , וה דּ בר נחשב כאלו הוא ע שׂ ה מ שּׁ ום ש שּׁ לוחו של אדם כמותו ( כמוהו ) . מאידך , יש מצוות שהאדם מחיב לע שׂ ותן בעצמו ממש , ואי אפשר למנות בהן שליח . לדגמה : מצות נטילת לולב צריך כל אחד לקים בידו ממש , אך מצות בדיקת חמץ ובעורו , יכול האדם להסתיע בשליח שיע שׂ ה זאת במקומו . שׁנּוּ י א . שנוי ה דּ ין – כאשר חל שנוי באדם או בחפץ , ה דּ ין ע שׂ וי להשתנות . לדגמה : על מלפפון חי מברכים ' בורא פרי האדמה ' ; ועל מלפפון שעבר ב שּׁ ול וטעמו השתנה לרעה , מברכים ' שהכל ' . ב . שנוי פעלה – כאשר פעלה אסורה נע שׂ ית בצורה שאינ הּ רגילה , לעתים היא מתרת . לדגמה : אסור לערב בשבת נוזל בתוך אכל כי ה דּ בר נחשב כ ' לש ' ; אך אם עו שׂ ה זאת בשנוי מה דּ רך הרגילה – מתר בתנאים מסימים . שׁ עת הדחק שעת ה דּ חק היא זמן ש קּ שה מאד לקים את ההלכה כת קּ ונ הּ ולכן יש ת קּ נות מיחדות מחז " ל . לדגמה : שעור ההדס לארבעה מינים הוא שלשה טפחים ( 24 . 5 סנטימטרים ) . אך בשעת ה דּ חק , במקום שאין לה שּׂ יג הדסים – אפשר להסתפק בע שׂ רה גודלין ( 20 סנטימטרים ) . בחלק גדול מההלכות אין התח שּׁ בות בשעת ה דּ חק , ויש לקימן ככל דּ יניהן בכל מקרה .
|
|