|
|
صفحة: 44
לצאת ידי ה סּ פק כשיש כמה דּ עות בדבר הלכה או שלא נפסקה הלכה ברורה , מורים הפוסקים לפעמים להחמיר ולנהג באפן מסים , כדי לא לע שׂ ות דּ בר שיש בו ספק אם הוא מתר או אסור . ל שׁ ם מצוה ראו : ' לשמ הּ ' . ל שׁ מ הּ כשמקימים מצוה יש לכון שמקימים אות הּ ' לשמ הּ ' . כלומר , כדי לקים את המצוה ש צּ וה אותנו ה קּ דוש ברוך הוא . מדת חסיד וּ ת ראו : ' לפנים מ שּׁ ורת ה דּ ין ' . מהדרין מן ה מּ הדרין קיוםמצוהבה דּ וררב . לדגמה : במצותנרותחנכה –המדליק נר אחד בכל יום מימי החנכה , יצא ידי חובת המצוה . אולם , מי שרוצה לה דּ ר מוסיף בכל יום נר , והמה דּ רין מן המה דּ רין נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק חנכיה ומוסיף נר בכל יום . מ צּ ד הדין ( מע קּ ר הדין ) דּ בר שחובה לע שׂ ותו על פי ההלכה לכתחלה . מצוה מן ה מּ בחר ראו : ' ה דּ ור מצוה ' . מצות אנ שׁ ים מל מּ דה מצוה הנע שׂ ית מתוך הרגל . חכמינו זכרונם לברכה מתיחסים בצורה שלילית לקיום מצוות מתוך הרגל , ללא כונה . הם דּ ורשים מהאדם שיקים מצוות בחיות ובכונה ולא כ ' מצות אנשים מלמדה ' , אך עדיף שיקים האדם כ ' מצות אנשים מלמדה ' מאשר לא יקים בכלל . מק לּ ין ראו : ' סברות מקלות ' . מ שׁבּ ח , הרי זה מ שׁבּ ח יש מצוות שנתן לקימן באפן בסיסי , ונתן להוסיף ולקימן בדרך משבחת יותר , ו ' הרי זה משבח ' . לדגמה : בב קּ ור חולים , כל המוסיף הרי זה משבח , ובלבד שה דּ בר לא יהיה לטרח על החולה . מ תּ ר לכ תּ ח לּ ה ( מ תּ ר בּ דיעבד ) ' מתר לכתחלה ' הם דּ ברים מתרים ללא שום חשש אסור . לעמת זאת ' מתר בדיעבד ' הם דּ ברים שחכמים התירו אותם אף שנע שׂ ו שלא כ דּ ין . ראו גם ' בדיעבד , לכתחלה ' .
|
|