|
|
صفحة: 62
מעתלעת יממה – 24 שעות . מ שּׁ האיר ה שּׁ חר , מ שּׁ האיר ה יּ ום חז " ל דּ נו ב שּׁ אלה מתי יש לומר קריאת שמע בבקר , שהרי הפסוק אומר ' בשכבך וּ בק וּ מ ' . ההלכה היא שהכונה מעלות ה שּׁ חר ( אור ראשון ) . אולם כדי למנע בלבול ת קּ נו חכמים שיש לחכות עד שאור היום מתגבר מעט , באפן המאפשר להכיר חבר ממרחק של ארבע אמות . זמן זה מג דּ ר במלים ' מ שּׁ האיר ה שּׁ חר ' , וזהו תחלת זמן קריאת שמע של שחרית . עלות ה שּׁ חר ( ע מּוּ ד ה שּׁ חר ) ה זּ מן שבו מתחיל להאיר אור היום , לפני שה שּׁ מש מפציעה בראשי ההרים . לפי שיטת אדמו " ר ה זּ קן , מקבל לח שּׁ ב את זמן ' עלות ה שּׁ חר ' כ - 120 דּקּ ות לפני זמן ' הנץ החמה ' ( בימים בהם היום והלילה שוים בארכם , כגון חדשי ניסן ותשרי ) . פלג ה מּ נחה ' פלג ' פרושו חצי . הכונה היא לחצי מ זּ מן ' מנחה קטנה ' – שעה זמנית ורבע קדם שקיעת החמה . צאת ה כּ וכבים תחלת הלילה – זמן שבו אפשר לראות ברקיע שלשה כוכבים קטנים . שׁ לי שׁ ה יּ ום ארבע שעות זמניות . כשמחלקים את שעות היום ( 12 שעות זמניות ) לשלשה חלקים י קּ רא כל חלק ' שליש היום ' . שׁ עות זמ נּיּ ות בהלכה מחלקים את היום לע שׂ רים וארבע שעות באפן שונה מה שּׁ עון הרגיל . את כל שעות האור ביממה , מ זּ ריחת החמה ועד ה שּׁ קיעה , מחלקים לשנים - ע שׂ ר חלקים ( יש דּ עות שלפיהן מח שּׁ בים את היום מעלות ה שּׁ חר עד צאת הכוכבים ) . כל חלק שוה לשעה זמנית אחת . חל קּ ה זו גורמת לכך שבחרף , כאשר היום קצר , כל שעה זמנית היא פחות מ שּׁשּׁ ים דּקּ ות ואלו ב קּ יץ , כאשר היום ארך , כל שעה זמנית ארכה מ שּׁשּׁ ים דּקּ ות . שׁ קיעת הח מּ ה (שׁ קיעה ) ה זּ מן שבו ה שּׁ מש שוקעת . כש קּ ובעים את זמן ה שּׁ קיעה , צריך להסתמך על ה זּ מן המדיק שנקבע בהלכה ומשתנה מיום ליום ולא לסמך על מראה ה שּׁ קיעה בלבד . לשיטת אדמו " ר ה זּ קן , ה שּׁ קיעה האמתית היא 4 דּקּ ות לאחר ה שּׁ קיעה הנראית לעין .
|
|