صفحة: 31

הרחבה מתוך דּ יוק במלים ובאותיות , מעבר למשמעותן הפשוטה ( פשט ) . לדגמה : באיכה נאמר על תשעה באב ' קרא עלי מועד' ( איכה א , טו ) . הפרוש הפשוט של המלה ' מועד ' הוא תאריך , והכונה היא שה קּ דוש ברוך הוא קבע את החרבן לתאריך ה זּ ה . לפי המדרש , כיון שמשתמשים כאן בלשון ' מועד ' , יש רמז ל דּ בר שתשעה באב נחשב בענינים מסימים כמו חג , ולכן לא אומרים בו תחנון . ספרים רבים שחברו בימי התנאים והאמוראים , כוללים בתוכם מדרשי חז " ל . ראו גם : ' מדרש ' . ה גּ דה שׁ ל פסח חבור שמדריך כיצד לנהג ומה לומר ב ' ליל הסדר ' . ההגדה של פסח היא חבור קדום שהתחבר כבר בתקופת התנאים , ועליו נוספו עם ה שּׁ נים קטעים שונים . כיום מופיעה ההגדה במהדורות רבות , בנסחאות שונות ועם פרושים מגונים . הלכה פסקי דּ ינים נקראים הלכות . ראו : ' שלחן ערוך ' . זהר ספר היסוד של ה קּ בלה . ע קּ רו סודות התורה שנאמרו על ידי רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו . והוא מס דּ ר לפי סדר פרשות התורה . ראו : ' קבלה ' . זקנים חברי הסנהדרין הראשונה , בזמן משה רבנו וכן ב דּ ורות ה קּ רובים לו , כנו ' זקנים ' . גם חברי הסנהדרין בתקופה מאחרת יותר כנו לפעמים ' זקנים ' . ראו : ' סנהדרין ' . חכמים ראו : ' חכמינו זכרונם לברכה ' . חכמי ה סּ וד חכמי ה זּ הר וכן גדולי המקבלים בדורות מאחרים יותר . ישנם כמה הלכות ומנהגים שמקורם הוא בדברי חכמי הסוד . חכמינ וּ זכרונם לברכה ( = חז " ל ) הכונה היא בדרך כלל לתנאים או לאמוראים . לפעמים משתמשים בכנוי זה גם ביחס לחכמים מתקופות מאחרות יותר . ח מּשׁ אחד מחמשת הספרים המרכיבים את התורה . ראו : תורה , תורה נביאים וכתובים .

רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש באה"ק


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار