זמנים בהלכה

صفحة: 60

זמנים בהלכה א שׁ מרת ה בּ קר ה שּׁ ליש האחרון של הלילה קדם עלות ה שּׁ חר . בּ ין ה שּׁ מ שׁ ות ה זּ מן שבין ' שקיעת החמה ' ל ' צאת הכוכבים ' . ראו גם : ' שקיעת החמה ' ו ' צאת הכוכבים ' . מצוה לפרסם א . מצוה לפרסם עו שׂ י מצוה , כדי שמהם יראו וכן יע שׂ ו . ב . מצוה לפרסם דּ ברי הלכה , כדי למנע מאנשים להכשל מחסר ידיעה . מ תּ ר ( מ תּ ירים ) מע שׂ ה או כל דּ בר אחר שלא חל עליו שום אסור . נכון לח וּשׁ לדבריהם ראו : ' חשש ' . פט וּ ר ( פט וּ רות ) , לפטר כאשר אדם איננו מחיב בקיום מצוה . יש מקומות ש ' פטור ' הכונה שאדם פטור מהבאת קרבן על מע שׂ ה שע שׂ ה . פט וּ ר אבל אס וּ ר עברה הפטורה מענש ומחובת כפרה כי אינ הּ עברה מ דּ אוריתא , אבל בכל זאת אסורה מ דּ רבנן . פס וּ ל ( פס וּ לה , פוסל ) חפץ שאי אפשר לקים בו מצוה מ שּׁ ום שאינו מתאים לדרישות ההלכה . לדגמה : ניר רגיל פסול לכתיבת מזוזה מ שּׁ ום שעל פי ההלכה , מזוזה חיבת להכתב על קלף ע שׂ וי מעור של בהמה טהורה . רא וּ י א . מתאים . ראו : ' ראוי למאכל ' . ב . נכון . ראו : ' ראוי להחמיר ' . רא וּ י לדקדק ראוי לקים את המצוה בת שׂ ומת לב לפרט מסים שגורם למצוה להיות מה דּ רת . רא וּ י להחמיר דּ ינים מסימים שראוי לאדם לה זּ הר בהם אף על פי שאינו מחיב בכך . ר שּׁ אי יש לו רשות . כשהתורה התירה לאדם לע שׂ ות מ שּׁ הו , זה אומר שהאדם ר שּׁ אי ( ברשות התורה ) לע שׂ ות כך .

السابق  |  التالي