صفحة: 175

הקניית מילים : זיכרון - זיכרונות , ידידות , פסח , סל , מוסלמים , קמח , בצק , אפייה . בטקסט מופיעות גם מילים מהשפה הערבית והערבית - המרוקאית : מלאח , גלביה , " תרבחו ותסעדו " , " אז ' יו נוז ' דו ל ' עז ' ין " . ניתן להקנות חלק מאוצר המילים החדש באמצעות שיחה על תהליך הכנת הלחם . אפשר להקרין תמונות על תהליך הכנת הלחם ולספר על כך . ( לדוגמה : איך היו מכינים לחם בעבר ? היו הולכים לשדה חיטה . היו אוספים ערמות של חיטה אל תוך סל גדול . אחר כך הוציאו את החיטה מהסל וטחנו אותה לקמח . לקמח היו מוסיפים מים , מלח , אולי קצת סוכר או שמן זית . את הכול לשו וערבבו יחד עד שנוצר בצק . מהבצק הכינו כיכרות לחם או פיתות . ואז הכניסו את בצק הלחם לאפייה בתנור חם . בדרך כלל האפייה של הלחם ארכה חצי שעה או שעה , ואז הלחם היה מוכן . ) אפשר לשאול את התלמידים : האם גם היום מכינים לחם בצורה דומה ? קוראים ומדברים : הפעילות מובילה להבנת הטקסט ולהכרת מנהגי המימונה . בתרגיל ב התלמידים מדגימים מהטקסט משפטים הממחישים קשרי ידידות ושכנות בין יהודים למוסלמים . תשובות א . לפי הקטע " זיכרונות מהמימונה " - . 1 מי חגג את המימונה ? המשפחה של יצחק יתח , והיהודים שגרו במרוקו . . 2 מתי התקיימו החגיגות האלה , ואיפה ? החגיגות התקיימו בבתים של היהודים בשכונה היהודית במרוקו , בערב האחרון של חג הפסח . אחר כך התקיימו חגיגות ציבוריות גם בישראל . ב . הכותב נזכר ב " ימים של ידידות ואהבה בין שכנים " . הביאו דוגמה ליחסים של ידידות ואהבה בין שכנים מהקטע . משפחת אל חאג ' הייתה מביאה למשפחה היהודית קמח ושמרים , וגם נותנת להם בגדים מיוחדים לחגיגה . המשפחה היהודית הייתה מכבדת את השכנים המוסלמים במאכלים מתוקים וטעימים . ג . מה היה המנהג המרכזי בבית בליל המימונה ? מה סימל מנהג זה ? המנהג המרכזי היה הכנת הבצק הראשון , שלאחר הפסח . המנהג הזה סימל את החזרה לימים רגילים שבהם אפשר להכין לחם ומאכלי חמץ בבתים היהודיים .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار