רקס

صفحة: 174

רקס רנה ג וֹ סיני , תרגמה מיכל פז - קל פּ כשחזרתי מבית ספר , עקבתי אחרי כלב קטן . הכלב הקטן נראה כאילו הוא הלך לאיבוד , הוא היה לבד , וזה עשה לי נורא עצוב . חשבתי שהכלב הקטן ישמח למצוא חבר , והיה לי קשה לתפוס אותו . בגלל שזה נראה שלכלב הקטן לא כל כך מתחשק לבוא אתי כי הוא לא בוטח בי , הצעתי לו חצי מהקר וּ אס וֹ ן שוקולד שלי , והכלב הקטן אכל את הקרואסון שוקולד והתחיל לכשכש בזנב לכל הכיוונים , ואני קראתי לו רקס , כמו בסרט הבלשי שראיתי ביום חמישי שעבר . אחרי הקרואסון , שרקס אכל במהירות כמעט כמו אלססט , חבר שלי שאוכל כל הזמן , רקס הלך אחרי והיה מרוצה . חשבתי שזאת תהיה יופי של הפתעה בשביל אבא ואמא כשאני אגיע עם רקס הביתה . אני אלמד אותו לעשות סיורים , הוא ישמור על הבית , וחוץ מזה הוא יעזור לי למצוא פושעים כמו בסרט מיום חמישי שעבר . טוב , אני בטוח שלא תאמינו לי , אבל כשהגעתי הביתה אמא לא הייתה כל כך מרוצה לראות את רקס , בעצם היא ממש לא הייתה מרוצה . צריך להגיד שזה היה קצת באשמתו של רקס . נכנסנו לסלון ואמא באה , נישקה אותי , שאלה אותי איך היה בבית ספר , אם לא עשיתי שטויות , ואז היא ראתה את רקס והתחילה לצעוק : " איפה מצאת את החיה הזאת ? " אני התחלתי להסביר שזה כלב קטן ומסכן שהלך לאיבוד ושיעזור לי לתפוס מלא פושעים , אבל רקס , במקום לשבת בשקט , קפץ על כורסה והתחיל לנשוך את הכרית . וזאת הייתה הכורסה של אבא שאסור לשבת עליה , חוץ ממתי שיש אורחים ! אמא המשיכה לצעוק , היא אמרה שהיא לא הרשתה לי להביא חיות הביתה ( זה נכון , אמא לא הרשתה לי בפעם שהבאתי הביתה עכבר ) , שזה מסוכן , שכלב יכול להיות חולה בכלבת , שהוא ינשוך את כולנו וכולנו נידבק בכלבת ושהיא הולכת להביא מטאטא כדי להוציא את החיה הזאת החוצה ושהיא נותנת לי בדיוק דקה כדי להוציא את הכלב הזה מהבית . היה לי קשה לשכנע את רקס לעזוב את הכורסה , וגם כשהוא עזב אותה , הוא שמר חתיכה ממנה בין השיניים . אני לא מבין מה הוא מצא בה . ואז יצאתי לחצר עם רקס על הידיים . ממש התחשק לי לבכות , אז זה מה שעשיתי . אני לא יודע אם גם רקס היה עצוב , הוא היה עסוק מדי בּ יריקה של חתיכות צמר קטנות מהריפוד של הכרית . אבא הגיע ומצא את שנינו יושבים ליד הדלת , אני בוכה ורקס יורק . " נו " , אמר אבא , " מה קרה כאן ? " אז הסברתי לאבא שאמא לא רוצה את רקס ושרקס הוא חבר שלי ושאני החבר היחיד של רקס ושהוא יעזור לי למצוא מלא פושעים ושהוא יעשה סיורים כמו שאני אלמד אותו ושאני נורא עצוב , ועוד פעם התחלתי לבכות בזמן שרקס גירד לעצמו את האוזן עם הרגל האחורית , שזה משהו שנורא קשה לעשות , ניסינו את זה פעם בבית ספר והיחיד שהצליח היה מקסן , שיש לו רגליים נורא ארוכות . אבא ליטף לי את הראש ואחר כך אמר לי שאמא צודקת , שמסוכן להביא כלבים הביתה , שהם יכולים להיות חולים ושהם יכולים להתחיל לנשוך אותנו ואז , בום ! כולם יתחילו להזיל ריר ולהיות חולים בכלבת ושאני עוד אלמד על זה בבית ספר , ש פּ סטר המציא

السابق  |  التالي