עץ הדובדבן השבור

صفحة: 170

" לא , לסטר " , אמר פרופסור הרברט . " הוא קיים . זה החיידק . החיידקים חיים בעולם שאי אפשר לראות בעין גלויה . חייבים להשתמש במיקרוסקופ . בגוף שלנו יש מיליוני חיידקים . חלקם מזיקים , חלקם מועילים . ועכשיו הקשב לי . יש לנו כאן נחש שחור גדול שלכדנו אתמול . נרדים וננתח אותו ונראה לך שגם לו יש חיידקים בגוף " . " שלא תהרגו אותו " , אמר אבא . " אני מאמין לך . אני פשוט לא רוצה שתהרוג את הנחש השחור . אני אף פעם לא הורג אותם . הם ציידי עכברים מצוינים ועוזרים לנו המון בחווה . אני אוהב נחשים שחורים . אני פשוט שונא לראות שהורגים אותם . אצלי בבית אני לא מרשה להרוג אותם " . התלמידים בכיתה לטשו עיניים באבא . אחרי מה שאמר , הוא התחיל , כנראה , למצוא חן בעיניהם . אבא עם אקדח בכיס , אבל לב רחום בחזה לנחשים , ולאו דווקא לבני אדם ! אחרי השיעור בביולוגיה יצאתי מן הכיתה . זה היה השיעור האחרון באותו היום . הייתי צריך לטאטא עוד כשעתיים כדי להשלים את הקנס על עץ הדובדבן השבור . תהיתי אם אבא ירשה לי להישאר . עומד היה במסדרון ומלווה במבטו את התלמידים הנוהרים החוצה . הוא נראה אבוד בתוך החבורה הזאת . הוא נראה כעלה שהצהיב על ענף בתוך צמרת של עלים מלבלבים . התחלתי לטאטא את החדר . פרופסור הרברט ניגש אלי ואמר , " תוכל לעשות זאת בפעם אחרת . עכשיו לך הביתה עם אבא שלך . הוא מחכה לך שם " . הנחתי את המטאטא , אספתי את ספרי וירדתי למטה . אבא אמר , " ומה בקשר לשעתיים שאתה צריך לטאטא ? " אמרתי : " פרופסור הרברט אמר שאוכל לטאטא בפעם אחרת , הוא אמר שאלך איתך הביתה " . " לא " , אמר אבא . " אתה תעשה בדיוק מה שהוא אומר . הוא איש טוב . בית הספר השתנה מאז הזמנים שלי . אני עלה נבול , דייב , אני כבר גמרתי . אני לא שייך לכאן . תשיג לי מטאטא ושנינו נעבוד יחד שעה . זה ישלים את החוב . אני אשאל אם הוא מרשה לי לעזור לך " . " אני מתכוון לבטל את החוב " , אמר פרופסור הרברט . " רק רציתי שתבין , לסטר " . " אני מבין " , אמר אבא , " ובגלל שאני מבין , הוא חייב לשלם בעד העץ , ואני הולך לעזור לו " . " בשום פנים ואופן " , אמר פרופסור הרברט . " זה על חשבוני " . " ככה לא מתנהגים " , אמר אבא . " אנחנו אנשים ישרים . אנחנו לא רוצים לקבל דברים בחינם . פרופסור הרברט , עכשיו אתה טועה ואני צודק . תצטרך להקשיב לי . למדתי ממך המון . הבן שלי חייב להמשיך . העולם השתנה מאז שגידלתי את המשפחה וחרשתי בגבעות . אני אדם ישר . אני לא מתעלם מחובות . אני עצמי אין לי הרבה השכלה , אבל אחרי שבדקתי כמו שצריך , אני יודע להבדיל בין צודק ולא צודק " . פרופסור הרברט הלך הביתה , ואבא ואני נשארנו וטאטאנו במשך שעה . היה מצחיק לראות את אבא אוחז מטאטא . בבית לא אחז מטאטא מעולם . אמא עבדה במטאטא ואבא במחרשה . אמרתי : " אתה יודע שפרופסור הרברט היה יכול להתלונן עליך במשטרה שהבאת אקדח לבית הספר ? "

السابق  |  التالي