|
|
صفحة: 230
לפי הוראתו של פּ אוול פרנקל , ממפקדיו הבכירים של המרד , ה וּ טל על הנער יאצק ועל חברתו האלינה לעלות אל הגג של בניין מספר , 7 הבניין הגבוה ביותר ברחוב , ולהניף את הדגל היהודי . למחרת ה וּ ברח הדגל הפולני לגטו והונף לצד הדגל היהודי כּ א וֹ ת לשיתוף הפעולה וההזדהות בין המחתרת היהודית למחתרת הפולנית . פאוול פרנקל הבין את משמעות המעמד ההיסטורי ואמר : " אילו הייתה לנו מצלמה , כל העולם היה רואה זאת " . שנים אחר כך תיאר יאצק ( ג ' ק אייזנר ) את הרגע ההיסטורי כך : עם אקדחים ובקבוקי מ וֹ ל וֹ ט וֹ ב התחלנו עולים על שש הקומות של בניין מספר , 7 הגבוה ביותר באזור . עם כל צעד למעלה עלה גם מצב רוחנו . מעל לגג נשקף מחזה עוצר נשימה . שמש אביבית זרחה בּ מל וֹ א עוצמתה . אף בּ דל ענן לא נראה בשמים . מתחתינו השתרע ים רוגע של גגות . קומץ צעירים וצעירות התחילו לקשור את הדגל לארובה . הם קדחו חור בגג לקיבוע התורן . דקה לאחר מכן הונף הדגל הכחול - לבן , והתנוסס על ורשה . האלינה רצה אליו , לגעת בו . היא העבירה את אצבעותיה על פני המגן דוד . ' אני כה גאה , יאצק . צמרמורת עוברת בי לעצם המחשבה שאני חלק מכל זה . ' משכתי אותה אליי . הבטנו זה בזה , בדגל ועל פני הגגות . ארטק ניגש אלינו מאחור . ' בסדר , חבר ' ה . יש לנו עבודה . אנו זקוקים עכשיו למוחות שלכם , לא לרגשותיכם . ' ' אני מבינה ' , אמרה האלינה , וניגבה את עיניה . ' זה רק ... זו הפעם הראשונה שאני רואה דגל יהודי ' . ( מתוך אוד מוצל מאש - סיפור אישי מגטו וארשה , ג ' ק אייזנר , תרגמה : נורית יהודאי , 1982 ) במהלך כל ימי הלחימה ניסו הגרמנים לפגוע בדגלים אלה ללא הצלחה . אלפי פולנים שצפו מהצד הארי ( הגרמני ) באירועים , התבוננו בדגלים המתנוססים אל - על , שהפכו לסמל של עמידה על כבוד לאומי . הדגלים עוררו את זעמם של הגרמנים , ובמיוחד את זעמו של מפקד המבצע להחרבת גטו ורשה , והם ראו בכך פגיעה פוליטית ומ וֹ רלית קשה . לאחר המלחמה , בּ שבת וֹ בכלא , העיד מפקד המבצע כי קיבל פקודה ישירה מהימלר ( מעוזריו הבכירים ביותר של היטלר ) להוריד את הדגלים בכל מחיר . לאחר שהורדו הדגלים , הורה המפקד הגרמני לחייליו להודיע לו מיד אם הם יונפו שוב . מרד גטו ורשה נחשב לסמל של התנגדות היהודים וגבורתם בזמן השואה . עיצוב הבול : פאוול פרנקל
|

|