|
|
صفحة: 26
שחברי נרתע בבהלה : ' לא ' , ענה , ' אין צורך ' , והסתלק במהירות כבורח . בערב ההוא החלטתי כי למחרת אלך לחורשה , אסתתר בין העצים ואראה איך חולב עזיז את העז , כדי שאדע . החלטתי ועשיתי . אך לתדהמתי הרבה מצאתי את הדיר ריק . אולי יצאה העז למרעה , חשבתי , וישבתי לחכות . שעה ארוכה הסתתרתי במחבוא העצים , לא הרחק מן הדיר , מצפה לשווא לש וּ בה של העז . וכשירד הלילה והעז טרם שבה , יצאתי ממחבואי וחזרתי לחצר המשטרה . היה חם ואנשים ישבו על הדשא לשאוף אוויר . פתאום ראיתי את עזיז נכנס בשער המשטרה וכדי חלב בידו . רצתי לקראתו : ' מאיפה אתה בא ? ' ' מן הדיר ' , ענה . ' הייתי שם ולא ראיתי אותך . גם העז לא הייתה . איפה אתם מחביאים אותה ? ' ' אנחנו לא מחביאים אותה ' , ענה עזיז , ' היא נגנבה ' . ' מתי ? ' , נדהמתי , ' מתי ? ' ' לפני הרבה זמן ' . ' והחלב ? ' ' הייתי מביא מן הכפר . אבל עכשיו העדרים לא שם , הם נדדו צפונה ... ' ' ואתה הולך כל יום למרחקים לחפש בשבילנו חלב ? ' גרטה וולף קרקואר , רועה צאן ועזים , רישום , 1930
|

|