|
|
صفحة: 74
מסכימה , אמרה חנה . אם כן , נכריז היום עלייך כעל מלכה . במשתה שנערך לרגל המאורע הוכרזה חנה כמלכה . באחד הימים הלך איש בדרך וסחב על גבו משא כבד . בדרך נזדמנה לו עגלה . הוא ביקש מבעל העגלה רשות לעלות עליה , אך זה לא הסכים והתרחק מן המקום . ואולם כאשר ראה מרחוק את האיש כורע תחת עומס המשא , קרא לו לעלות על העגלה . מובן שבעל המשא לא חשב הרבה ועלה . כאשר הגיעו קרוב לעיר הבירה , כּ רעה האתון והמליטה עיר מת . התחיל בעל העגלה לצעוק : האיש שהעמיס משא על עגלתי הוא האשם בהפלה ! ודרש בכל תוקף מן האיש לשאת בנזק שנגרם לו בשל כך . לעומתו טען בעל המשא : נקראתי על ידיך לעלות , לכן אין אני מחויב לשלם כל פיצוי כספי . לשמע צעקותיהם הגיעו למקום שוטרים ולקחו אותם למשפט המלך . שמע המלך את טענותיהם ופסק : בעל המשא חייב בתשלום הנזק . כל טענותיו של האיש שעני מרוד הוא ואין בידו לשלם קנס כספי , והראיה שאת המשא סחב על גבו , לא נתקבלו . האיש יצא מלפני המלך אבל וחפוי ראש . חרה הדבר לאחד ממשרתי המלך , והוא לחש באוזני המסכן שיפנה טענותיו למלכה , והיא ברוב חוכמתה תדע לחלצ וֹ מן הצרה . האיש עשה כן : בא ושפך את מר לבו לפני המלכה . נכמרו רחמיה של המלכה ואמרה לו : שמע , מחר עומד המלך לצאת עם שריו לציד . בדרכם יהיה עליהם לעבור נחל אכזב ש בּ פר בּ רי העיר . לך וקנה ל ךָ חכה ותדוג בה דגים בנחל זה . המלך ישתומם בוודאי וישאל אם מעשיך הגיוניים הם . אז תאמר לו בלי פחד : " אכן , כשם שהגיוני היה פסק דינך , שעני כמוני חייב לשלם לאיש אמיד את הנזק שנגרם לו שלא באשמתי " . האיש עשה כן . כאשר ראה כי המלך וה פּ מליה שלו מתקרבים לנחל , התחיל לדוג . כשהמלך הגיע קרוב לאיש , לא ידע להתגבר על סקרנותו ושאל וֹ על מעשיו הלא הגיוניים . אמר לו האיש : " אכן , כשם שהגיוני היה פּ סק דינך , שעני כמוני חייב לשלם לאיש אמיד את הנזק שנגרם לו שלא באשמתי " . המלך הבין את הרמז , נתן לאיש שחרור מתשלום הקנס וחזר הביתה . בהגיעו לארמונו קרא למלכה ושאל אותה לסיבת הפרת ההסכם שעשה עמה . והרי היא יודעת שאין היא רשאית להתערב בענייני המלוכה . לא יכולתי לעמוד בניסיון כאשר העני המרוד המטופל בילדים רבים בכה בפניי , הודתה המלכה . כל אלה אינם משנים את העובדה שהפרת את ההסכם שבינינו , ואת חוזרת אל בית אביך . רשאית את לקחת את החפץ היקר לך ביותר . מלכי ! אמרה חנה , הרשה לי לערוך נשף פרידה ממך . מסכים , אמר המלך .
|

|