|
|
صفحة: 216
הורים לילדים מח וֹ ננים : " העירייה לא מממנת היסעים לילדינו" אורנה נירנפלד הורים לתלמידי כיתות ג ' – ה ' מבתי הספר כרמל ורמב " ם בחיפה השייכים לזרם הממלכתי-דתי , אשר אובחנו כּ מח וֹ ננים , טוענים כי ילדיהם נדרשים לנסוע בתחבורה ציבורית לאזורים מרוחקים כמו טבעון וקרית אתא , שם מופעל פרויקט המתאים לכישוריהם . לדברי ההורים מדובר בילדים צעירים שלא ניתן לשלוח אותם עדיין בתחבורה ציבורית . " איזה הורה שפוי יאפשר לילדיו לעלות לאוטובוסים בין - עירוניים על מנת לנסוע שעה לכל כיוון ? מדובר בחוסר אחריות ולא נאפשר להפקיר כך את ילדינו " , אומר אחד ההורים , שמציין כי עבור ההסעות שארגנו ההורים הם משלמים בכספם , מבלי שהעירייה תשתתף בכך . ( ידיעות חיפה , 11 . 12 . 2015 ) הורי הילדים המחוננים מתלוננים שהעירייה אינה מארגנת הסעות לילדיהם . מה הם אומרים ? דבריהם נמסרים בשני אופנים : א . בכותרת הראשית ההורים מדברים בגוף ראשון , ישירות אל השומע , מנקודת המבט שלהם . מסירת דיבור כזאת נקראת דיבור ישיר . דיבור ישיר מכניס חיים בדיווח ועשוי לסקרן את הקורא . ב . בגוף הידיעה נמסרים חלק מדברי ההורים דרך סיפורה של כותבת הידיעה . הוא מספר לנו על ההורים - בגוף שלישי - הם " טוענים כי ילדיהם נדרשים לנסוע בתחבורה ציבורית " . כותבת הידיעה מתווכת בין ההורים לבין הקוראים , בלי שהקוראים שומעים את הדברים ישירות מהם . לאופן זה של מסירת דיבור קוראים דיבור עקיף . דיבור ישיר ודיבור עקיף מבינים את השימוש בדיבור ישיר ובדיבור עקיף בטקסטים שונים מה , ככה הוא אמר ? זה מה שהם אמרו ? כשאנו מוסרים את דבריו של מישהו , אפשר לעשות זאת באופנים שונים . כדי להמחיש את סוגי מסירת הדיבור , קראו כותרת ראשית של ידיעה עיתונאית , וקטע מתוך הידיעה :
|
|