|
|
صفحة: 275
שבועות מה אהבתי תורתך על הלל ושמאי וגישותיהם , וגם על שפת החכמים מה - אהבתי תורתך כל - היום היא שיחתי : ( תהילים קיט , צז ) חג השבועות הוא אחד משלושת הרגלים , שבהם היו עולים לירושלים בתקופה שבית המקדש היה קיים . שמו של חג השבועות ניתן לו על שם שבעת השבועות של ספירת העומר , המתחילים למחרת חג הפסח , בט " ז בניסן . חג השבועות נחגג ב - ו ' בסיוון , ביום החמישים , עם סיום הספירה . בתקופה שבה חל החג , מתחילה עונת קציר החיטים , ועל כן הוא נקרא בתורה " חג הקציר " . כאשר בית המקדש היה קיים , נהגו להקריב בחג השבועות את מנחת ( קורבן ) שתי הלחם מהחיטה החדשה שנקצרה ונקראה בּּ וכרי קציר חיטים . מכאן ואילך התחילה תקופת הבאת ביכורי הפירות למקדש , שנמשכה עד לחג הסוכות . בחג השבועות התקיים מעמד הר סיני שבו ניתנה התורה , ומשום כך אחד משמות החג הוא " חג מתן תורה " . בפרק זה תיפגשו עם פיוט ותקראו שני מדרשים העוסקים בתורה ובלומדיה . הפיוט א שׁוֹ רר שׁ ירה לקוח ממסורת יהודי מרוקו , והוא פיוט מוכר ואהוב בקרב כלל קהילות ישראל . מחבר הפיוט , רבי ברוך רפאל טולדאנו ( תר " ן - תשל " א ) , היה דיין ורב העיר מקנס שבמרוקו . הרב טולדאנו הקים בעירו ישיבה , הוציא לאור ספרים של חכמי מרוקו , והרבה לסייע לנזקקים . על פעילותו הציבורית הענפה קיבל עיטור ממלך מרוקו וממשלת צרפת . בשנת 1963 עלה הרב טולדאנו לארץ והחל לפעול לעידוד לימוד התורה וקיום המצוות בקרב העולים ממרוקו . יש המספרים כי רבי ברוך רפאל קיבל את הפיוט בחלום , וכשהתעורר ישב לכתוב את מילותיו . שתי השורות הראשונות הן לב הפיוט . לאחר כל בית חוזרים עליהן , ורק אז ממשיכים לבית הבא .
|
|