|
|
صفحة: 177
" איזה מין שם זה , ר וֹ ליהלאלה ? " שאלה המורה בלעג . " אתה יודע שפירוש השם שלך הוא ' עושה צרות ' ? " " כן , אני יודע " לחש ר וֹ ליהלאלה . " מהיום נקרא לך נלס וֹ ן ! " פּ סקה המורה , " בבית הספר שלנו לא קוראים לתלמידים בשמות אפריקניים , כי אנגלים וּ ב וּ רים אינם יכולים לבטא את השמות האלה . את בית הספר הקימו אנגלים , ולכן התלמידים מקבלים שמות אנגליים . אתה יודע מי היה נלסון ? " שאלה בהתנשאות . " לא , אינני יודע מי היה נלסון " , לחש ר וֹ ליהלאלה וה בּ יט לעבר הדלת , מתכנן להימלט מן המקום הנורא הזה . " נלסון היה גנרל אנגלי גיבור וחשוב . אולי יום אחד גם אתה תהיה למישהו חשוב מאוד מאוד " המורה חייכה אליו , ולרגע בית הספר נראה לו מפחיד קצת פחות . היא נתנה לו מחברת ועיפרון , ומיד התחיל לכתוב את האותיות בּ שקידה . ביום שנתנה לו המורה ספרון קטן לקריאה והוא הצליח לקרוא את כולו , רץ ר וֹ ליהלאלה לביתו כדי לקרוא מן הספר באוזני אביו . כשהתקרב לקראל עלה קול מוזר מ בּ קתת השינה . הוא הציץ פנימה וראה את אביו שוכב על גבו ומשתעל בלא הפסקה . ימים ארוכים לא הפסיק אביו להשתעל . אמו של ר וֹ ליהלאלה טיפלה בו ושלוש נשותיו האחרות באו גם הן לעזור . הן השקו אותו שיקויים שונים ועטפו את חזהו במשחות חריפות , אבל דבר לא עזר . ערב אחד ביקש מאחת הנשים שתמלא טבק במקטרתו ותצית אותה . אביו עישן את מקטרתו , וכשכבתה עצם את עיניו . " הצ ' יף של עם הטמבו יאמץ את ר וֹ ליהלאלה " , אמר אביו בעוד עיניו עצומות , ומת . נשותיו של אביו של ר וֹ ליהלאלה פרצו בזעקות בכי . בימים הבאים התמלאה חצר הקראל מנחמים ומנחמות . נשות הכפר בישלו והגישו להם ממטעמיהן . ר וֹ ליהלאלה ישב בין המנחמים והקשיב לדברי השבח על אביו . " ר וֹ ליהלאלה , אתה ודאי יודע שלפני שנולדת היה אבא שלך ראש הכפר מוז וֹ שנמצא על גדות הנהר מ בּ א שׁ ה . אתה ודאי יודע שלפני שנולדת היה אבא שלך עשיר מאוד , בעל עדר גדול ואדמות רבות . הקראלים של הנשים שלו היו רחבי ידיים . אתה יודע את כל זה ? " אמר לו אחד הזקנים המכובדים . ר וֹ ליהלאלה ידע מדוע אביו ירד מנכסיו , אבל אהב לחזור ולשמוע את הסיפור , כי כל אחד סיפר אותו קצת אחרת . " תספר לי , בבקשה " , אמר ומזג לזקן כוס אמסי ( חלב מוחמץ ) והתיישב לצדו . " לפני שנים רבות האשים אחד מבני הכפר את אביך בגנבת שור . אביך , שהיה אדם הגון , אמר לו שלא גנב ממנו . בן הכפר לא השתכנע והלשין על אביך באוזני המושל האנגלי ששלט על האזור שלנו . המושל שלח שליח לקרוא לאביך . אביך היה ראש כפר גאה ואמיץ , ולכן אמר לשליח למסור למושל האנגלי שאם הוא מעוניין לדבר אתו שיבוא הוא אליו . המושל כעס מאוד ושלח שוב את השליח כדי שימסור לאביך לבוא ולהישפט לפניו . הפעם קראל – מבנה מגורים באפריקה
|
|