|
|
صفحة: 256
הוצאתי את דגל הדיו מתחת לחולצתי וניגשתי לתורן . כמה מהחיילים ניגשו לתמוך במוט , אחרים עמדו מהצד ומיכה צילם . הייתי עייף מאוד , אבל בשארית כוחותיי טיפסתי בזריזות על המוט , קשרתי את הדגל אל התורן והחלקתי למטה . לרגע היה שקט סביב . כולם הרגישו שזהו רגע חשוב . אף אחד לא ידע מה לעשות ברגעים היסטוריים שכאלה . המדינה היהודית שלנו מגיעה עד מפרץ ים סוף ! ואז שאל סשק ' ה , אחד החיילים : ׳ומה עם שירת ' התקווה ' ? ׳ הוא פתח בשירה , השאר הצטרפו ועברו לד וֹ ם " . ( מתוך אברהם אדן ( ברן ) , עד דגל הדיו , 1984 ) כוח החל וּ ץ של גדוד 19 מחטיבת גולני הגיע לאום רשרש מעט מאוחר יותר . מפקדי שתי החטיבות , נחום שריג ונחום גולן , שלחו מברק באמצעות מכשיר הקשר : העבירו לממשלת ישראל : ליום ההגנה , לי " א באדר , מגישות חטיבת הנגב פלמ " ח וחטיבת גולני את מפרץ אילת למדינת ישראל . לאחר המלחמה התצלום של הנפת דגל הדיו נחרת בזיכרון הלאומי כסמל לסיום מלחמת העצמאות ולניצחון הישראלי בה . עיריית אילת הציבה באתר משטרת אום רשרש פּ סל מתכת המתאר את מעמד הנפת דגל הדיו . הפסל נמצא בגן בחוף הצפוני של אילת ליד הטיילת , ומבנה המשטרה עצמו שוחזר בסמוך לפסל . התאריך העברי של הנפת הדגל , ט' באדר , הפך לימים ליום אילת . התצלום ההיסטורי שצילם מיכה פרי
|
|