|
|
صفحة: 241
למי מעניקים את התואר חסיד אומות העולם ? ב " יד ושם " פועלת ועדה של אנשי ציבור שבראשה עומד שופט בית המשפט העליון . ניצולי השואה או קרוביהם מביאים לידיעת הוועדה את סיפורי ההצלה שלהם או של קרוביהם , ומצרפים פרטים אישיים ועדויות . מומחים להיסטוריה של מלחמת העולם השנייה והשואה בודקים את העדויות ואת ההתרחשויות , ומחליטים לתת את האות למי שעומד בכמה תנאים : . 1 המציל עשה מיוזמתו פעולות להצלת יהודי או עזר בפעולת הצלה . . 2 מעשה ההצלה סיכן את המציל . . 3 המציל לא דרש ולא קיבל תמורה בעד מעשה ההצלה . חסידי אומות העולם מקבלים מדליה ותעודת הוקרה , ושמותיהם מונצחים בהר הזיכרון בירושלים . מספרם של חסידי אומות העולם הוא קרוב ל - , 26 , 000 אבל מספרם של המצילים היה גדול יותר . חלק מהיהודים שזכו לעזרה נס פּוּ אחר כך , ולא היה מי שיעיד על מי שעזר להם ; לא מעט מצילים נספו יחד עם מי שהסתירו ; חלק מהמצילים ביקשו להישאר אלמונים ; והיו מצילים שלא היה אפשר לאתר אותם לאחר המלחמה . כל אלה לא זכו להוקרה על מעשיהם . חסידי אומות העולם הגישו ליהודים עזרה בדרכים שונות : הסתרת יהודים : המצילים חפרו מקומות מחבוא מתחת לבתים , לרפתות ולאסמים . יהודים הוחבאו גם בעליות גג , במקומות מסתור ביערות , בבתי קברות ואפילו בתעלות ביוב ובכלובים בגן החיות . תנאי החיים במקומות אלה היו קשים מנשוא . המצילים סיפקו מזון למתחבאים – משימה לא פשוטה בזמן המלחמה . ילדים יהודים רבים הושארו בּ פתחי מנזרים , והנזירות הסתירו את זהותם האמתית . חסידות אומות העולם , ז ' וליאט וידאל ומרינט גי , עם ילד שהן אימצו בצרפת
|

|