|
|
صفحة: 108
נעים להכיר , אריך קסטנר האם פגשתם אי פעם ילד שׁ ישן בקופסת גפרורים ועובד בקרקס ? או ילדה עשירה שמק בּ צת נדבות באמצע הלילה ? והאם נתקלתם בסוס מד בּ ר שנוסע על גלגיליות ? או בחבורת נערים שמצליחה ללכוד גנב בּ ין-לא וּ מי ? קשה להאמין שדמויות כאלה מתרוצצות בּ סביבתכם . אבל יש עולם שבו אפשר למצוא אותן , ולצדן עוד הרבה דמויות אחרות , שעוברות הר פּ תקא וֹ ת מרגש וֹ ת וּ מע וֹ רר וֹ ת סקרנות : עולמו של הסופר הגרמני אריך קסטנר . אריך קסטנר ( 1899-1974 ) בכלל לא הת כּ וון לכתוב לילדים . הוא היה עיתונאי וכתב שירים למבוגרים , וכשהציעו לו לכתוב לילדים – דחה את ההצעה . אלא שאז חשב שיהיה מסקרן לנסות ולעשות משהו שעדיין לא עשה - ומהניסיון הזה נולד הספר אמיל וה בּ ל שׁ ים . הספר זכה להצלחה מסחררת בגרמניה ובארצות אחרות , ת וּ רגם לע שׂ ר וֹ ת שפות , ובהמשך גם נעשו לו עיבודים לתיאטרון , לקולנוע ולטלוויזיה . אמיל והבלשים הוא סיפור המתח והביל וּ ש הראשון שנכתב לילדים . זהו ספר מותח , מצחיק ומרגש , שהיה שונה מאוד מספרים אחרים שנכתבו לילדים באותה תקופה : קסטנר לא הטיף לילדים מ וּ סר ולא ניסה לחנך אותם , אלא התייחס אליהם בכבוד , והאמין שחש וּ ב לכתוב את האמת גם על בעיות וקשיים שילדים מתמודדים אתם . הנה , למשל , מה שחשב על ס וֹ פר ילדים שלא נהג כך : בּ ס וֹ פ וֹ שׁ ל דבר לקחתי לידי ספר ילדים , שׁשׁ לח לי איזה כּוֹ תב , וקראתי בּוֹ . אבל מיד אניח א וֹ ת וֹ מידי , כּ ל כּךְ אני כּוֹ עס עליו , ואני ר וֹ צה להגיד לכם למה : האדם ה כּוֹ תב הזה ט וֹ ען שׁ תק וּ פת הילד וּ ת כּ לה מת וּ קה כּ מ וֹ ע וּ גה [ ... ] אי ךְ יכל אדם מבגר ל שׁכּ ח את ימי ילד וּ ת וֹ , עד שי וֹ ם אחד ה וּ א כּ בר לֹ א ז וֹ כר כּ מה עצ וּ בים יכ וֹ לים ילדים להי וֹ ת לעתים ? ( בּ הזדמנ וּ ת הז וֹ אני מבק שׁ מ כּ ם מ כּ ל הלב : לע וֹ לם אל ת שׁכּ ח וּ את ילד וּ תכם ! אתם מבטיחים ? בּ הן צדק ?) ( מתוך ההקדמה לספר ה כּ תה המע וֹ פפת , תרגם : מיכאל דק , 2006 ) בהקדמה הזאת קסטנר פונה ישירות אל הקוראים שלו , והוא עושה זאת גם בספרים אחרים : לפעמים הוא מ שׁ תף את הקוראים במחשבותיו על גיבורי הסיפור , ואפילו שואל " מי מכל האנשים האלה מצא חן בעיניכם ומי לא מצא חן בעיניכם ? " ( מתוך פּ צ פּוֹ נת ואנט וֹ ן ); לפעמים הוא מספר לקוראים איך כתב את הספר , ולפעמים הוא פשוט מ שׂוֹ חח אתם על נושאים הקשורים לסיפור . בספר פצפונת ואנטון למשל אפשר למצוא את מחשבותיו של קסטנר על ההתרחשויות בסיפור . לקטעי המחשבות האלה קורא קסטנר " הרה וּ רים " , ומזמין את הקוראים שרוצים ( ורק את מי שרוצה !) לקרוא ולחשוב עליהם . וכך הוא כותב בעקבות הפרק שבו הילדה פּ צ פּוֹ נת עוזרת לאנט וֹ ן :
|
|