|
|
صفحة: 52
חילופי גופים בסיפור בסיפורים בדויים ( מומצאים מדמיונם של הסופרים ) אנו מוצאים לעתים קרובות מעברים מגוף לגוף . למה הכוונה ? הסופרים יכולים לספר על הדמויות שבחרו בגוף שלישי ( הוא , היא ) , כאילו הם מספרים עליהן ממרחק , אבל בחלקים שונים בסיפור הם נותנים לדמויות שלהם לדבר , כביכול . בדו-שיח בסיפור הדמויות משוחחות זו עם זו בגוף ראשון ושני , כמו בשיחות אמתיות – הדמות המדברת תופסת תפקיד " ראשון " בשיחה , ומשתמשת בכינוי הגוף " אני " , והדמות שמדברים אליה תופסת תפקיד " שני " – פונים אליה בכינוי הגוף " אתה " / " את " . . 5 לפניכם רשימת פעלים . סדרו אותם בטבלה לפי הזמנים הדקדוקיים : א וֹ כלים , נ שׁתּ ה , הלכ וּ , אתה לּ ך , נר דּ מ וּ , נאר גּ ן , ק וֹ רא וֹ ת , תּ ד בּ ר , גּ זר תּ י , מד בּ רים , מפליג וֹ ת , ה שׁתּתּ פנ וּ . עבר הווה עתיד אפשר להטות את הפועל ( לשנות את צורתו ) לפי זמנים שונים ולפי גופים שונים . . 6 קראו בדיחה שההומור שלה מבוסס על השימוש בגופים : אורי לא רצה פעם ללכת לבית הספר . מה עשה ? נטל את הטלפון וטלפן אל המורה . " אורי לא יוכל לבוא היום לבית הספר . הוא חולה " , אמר אורי . " מי מדבר ? " שאל המורה . ענה אורי : " אבא שלי " . ( מתוך ספר הבדיחה לילדים בעריכת א ' אבן-שושן וג ' אמתי , תשל " ז ) א . ההומור בבדיחה בנוי על טעות שעושה אורי . מה הטעות ? ( חשבו על השינוי בגופים בין שני המשפטים שאמר אורי . ) ב . כתבו את המשפט שהיה צריך אורי לומר , כדי שיחשוב המורה שאביו של אורי מדבר בטלפון .
|
|